יד אליעזר חלק א קה

סימן מז

סעיף א (א) בהג"ה וכן עיקר. עי' פר"ת ס"ק ג' שכ' דיש לחוש לפירש"י כו' ולפיכך צריך ג' תנאים להכשיר א' שיהי' ברוחב המעי' אצבע קודם הפיצול ב' שאין באורך הענף היוצא יותר מכאצבע ג' שיחזור ויתערב למטה כרוחב אצבע ואם חסרה א' מג' תנאים אלו טרפה וכ' דכ"כ הרשב"א בתוה"ב וכ"פ בתב"ש ס"ק ב' כהפר"ח במקום שאין הפ"מ וכ"פ הפרמ"ג בש"ד ס"ק א' ובחכ"א כלל י"ט סי' ט"ו דאינו כשר כ"א בג' תנאים המוזכרים ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ג' שהשיג על הפר"ח כו' וכ' דא"צ לחוש לדעת רש"י כלל ובפרט בעוף דא"צ לחוש לפירש"י כיון דבלא"ה יש מכשירין וכ' דכ"פ מהרש"ל בפא"ט ועי' בדע"ק ס"ק ג' ובמק"מ ס"ק ג' וס"ק ז' מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בחידושי מהרא"ל ס"ק א' ובפלתי ס"ק א' ובתוי"ק ס"ק א' ובמק"מ ס"ק ו' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ב) ב' סניא דיבי. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ד' שהביא ד' הכנה"ג בהגהות הטור אות ח' בשם מהר"ם מטראני תרי סניא דיבי הן בקרובים או ברחוקים זה מזה ומש"ה הטריף בדק שהי' יוצא מהדורא דכנתא תלוי ועומד והי' לו דמות סניא דיבי בכל צורתו וכ' אף שהרא"ש בשם ראב"ן הכשיר היינו כשיש לו צורת דקין וזה הי' לו דמות סניא דיבי כו' ואין חילוק בין קרובים או רחוקים עכ"ד וכן הביא הפר"ח ס"ק ה' ד' המבי"ט אלו וכ"פ בתכ"א שם סי' כ' דטרפה ועי' בלב"ש בחידושי דינים אות ס' שהק' ע"ז דהא הל' רווחת דיותרת שלא במקום האבר שריא וא"כ אין כאן שום אי' כו' ע"כ קושי' ובאמת מבואר להדיא בבעה"ע ערך דקין כהמבי"ט שכ' וז"ל מעשה בא לפנינו שיצא בשליש המעים בודיל והוא סניא דיבי שהי' בסופו רחב כעין כוס ונדמה לו כעין סניא דיבי ודננו אותו כדין ב' סניא דיבי דטרפה ואע"ג דשפיך תוך המעים ואמרי' אי שפכי להדדי כשר בגמ' דילן איתא חדא הוא וכשרה אבל הכא דפשיט לי' דב' נינהו טרפה כו' ומאן דמדמי לי' לב' מעים היכא דלא הדרי וערבי שיהי' לשניהם מקום אחד לבית הרעי טרפה שכיון שאינו מהערב לכרכשתא אין בו כת לצאת והלכך כל פיצול שיצא מהמעים ואינו מתחבר למטה יתר הוא וטרפה עכ"ל וכונת דבריו במ"ש אבל הכא דפשיט לי' דב' נינהו וטרפה היינו כיון דהסניא דיבי היתר עומד בפ"ע בדקין ורואין שהן ב' סניא דיבי לא מהני מה ששפכי להדדי עם הדקין דמ"מ יש יתר צורא סניא דיבי וטרפה הרי מבואר להדיא מד' בעה"ע כהמבי"ט הנ"ל ולא ראה הלב"ש ד' הבעה"ע הנ"ל וכן ראיתי בגיה"ק ס"ק א' ובמק"מ ס"ק ח' שהביא ד' הבעה"ע והשיג על הלב"ש הנ"ל ועי' עוד בגיה"ק לקמן סי' נ"ה ס"ק ז' מ"ש ליישב קושי' הלב"ש הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ה (ג) הדרא כו'. עי' ט"ו ס"ק ה' וש"ך ס"ק ז' מ"ש ליישב ד' המחבר שלא יהי' סתירה מסעי' א' ועי' בפר"ת ס"ק ו' ובתב"ש ס"ק ד' ובפלתי ס"ק ד' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ה' ובעצ"ל ובגיה"ק ס"ק א' ב' ובעה"ב בקונטרס התשובות סי' י"ב מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפר"ח שהביא ד' הכל בו דאם אין בי' רעי אע"פ שהוא חלול אינו יתר אלא הוא וריד נמשך מן הכבד ולפעמים מסתבך במעים ונחתך סמוך לכבד ונראה כמעי יתר עכ"ד והובא דבריו בבאר היטב ס"ק ז' ועי' במנה"ז דינו שאר טריפות כלל ו' בעשרון אות ג' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן מח

סעיף א (א) שעל היתר. עי' בישוי"ע ס"ק א' שכ' די"ל דר"נ דס"ל בחולין מ"ט א' אינהו מיכל אכלי ולדידן מסתם נמי לא סתים אזיל לשיטתי' דס"ל ביבמות קי"ט א' דבאי' כרת החמירו יותר מבאי' לאו ורבא דאמר התם מה לי אי' לאו מה לי אי' כרת אפשר דאין חילוק בין לסתום ובין לאכול כו' יעוש"ה

סעיף ב (ב) טרפה. עי' במק"מ ס"ק ג' מה שהשיג על הבינת אדם בשער או"ה סי' כ"ו וכן השיג עליו בפ"ת ס"ק ב' ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק א' ובדע"ק ס"ק א' ובדברי אברהם שם אות א' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בפר"ח ס"ק ד' שכ' שאם ממקום שהכרם כלה ולמטה נקרע כשר כו' ועי' בדע"ק ס"ק ב' ובמק"מ ס"ק ו' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ג (ג) אם נקרע. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ה' שהביא ד' הב"ח שכ' דטריפות זה דבשר החופה אח רוב הכרס לא הוי טריפות מצ"ע אלא משום שסוף הכרס לנקוב כו' וכ' עליו דלא ידענא מהיכן למד דין זה דכרס החיצונה משום פנימי עכ"ד ובאמת מוכח ממתני' דרפא"ט מ"ב א' דהוי טריפות מחמת עצמה מדחשבי' לתרתי דתנן ניקב הכרס הפנימי או שנקרע רוב החיצונה ומדחשי' מתני' לתרתי ש"מ דהוי טריפות מח"ע וכן השיג בדף האחרון להט"ז על הב"ח ונ' דזהו כונת הפרמ"ג שכ' וע' ברא"ט וכונתו דממתני' הנ"ל מוכח דהוי טריפות מח"ע ועי' בדע"ק ס"ק ג' וס"ק ז' ובגיה"ק ס"ק ג' ובמק"מ ס"ק ז' ט' ובדברי אברהם אות ט' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) אורך טפח. עי' פלתי ס"ק ה' שכ' דנקבים שאן בהם חסרון מצטרפין לרובא ושיש בהם חסרון מצטרפין לכסלע כמו בגרגרת כו' ולענין אם השלם שביניהם מצטרף ביש בהם חסרון לא נזכר בפלתי מזה ועי' בדע"ק ס"ק ו' שכ' בפשיטות דאין מצטרף השלם שביניהם ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' דה"ה דהשלם שביניהם מצטרף בשיש בהם חסרון כשאין בין נקב לנקב כמלא נקב כמו בגרגרת כו' והאריך בזה והיינו דלא כהדע"ק ועי' במק"מ ס"ק י"ג מ"ש בזה ועי"ש עוד בפלתי ובס"ק ד' ובעה"ב שם ובס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל ובד"ח ובגיה"ק ס"ק ב' ובמק"מ ס"ק י"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ה (ה) נתמסמס כו. עי' בדע"ק ס"ק ח' ובגיה"ק ס"ק ג' ובמק"מ ס"ק י' י"ז מ"ש לענין אי מהני בזה קרום מחמת מכה כו' והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ז (ו) המסס. עי' בס' יד המאיר סי' שכ' דאם הי' נקב בביה"כ ונסרך לקיבה ודבוק מאד ועור הקיבה הי' שלם ויפה דאינו סותם משום דהקיבה בחוץ הוי חלב טמא ואינו סותם כו' ועוד דעור לחוד אינו סותם כו' והאריך בזה ובסי' כ"ה שם מ"ש והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' ובחידושי מהרא"ל ובעה"ב ס"ק ד' ובמקמ"ח ובכתב סופר חיו"ד סי' כ"ג ובס' בית הלוי ח"ב סי' כ"ח מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ח (ז) הופכין אותו. עי' בתוי"ק ס"ק ד' ובישוי"ע ס"ק ג' ד' ובבאר יעקב מ"ש והאריכו הרבה בזה יעוש"ה

(ח) בהג"ה במקום הפ"מ. עי' בעה"ב ס"ק ה' שכ' אף דהוי תרי קולי בהפ"מ דבלא"ה דעת רש"י ור"י להטריף בהמסס אף בלא ניקב מעל"ע ואף בלא נמצא ק"ד רק דאנן פסקי' כדעת שאר הפוס' בהפ"מ כו' א"כ כה"ג דלא נבדק אחר ק"ד דג"כ אין מכשירין רק בהפ"מ א"כ בהמסס אין להקל בזה כו' אך אין זה כלל גמור רק הכל לפי הענין ובמקום שנ' להקל מפני דדעת המכשירים הם