יד אליעזר חלק א קג

סימן מו

סעיף א (א) ואפי' ליחה שבהן. וכ' הש"ך ס"ק א' בשם הפוס' דה"ה אפי' עלה קרום ונסתם אינו קרום דבכל הנקובים אין הקרום סותם עכ"ד וכונתו דהא דאמרו קרום שעלה מחמת מכה בושט ובריאה אינו קרום לאו דוקא דה"ה בכל האברים אינו קרום וכ"כ הפרמ"ג בש"ד ס"ק א' וזהו לאפוקי מדעת הרא"ה בב"ה בית ב' שער ג' ל"ה ב' דס"ל דדוקא בושט וריאה אינו קרום ולא בשאר אברים דליתא אלא אפי' בשאר אברים כן וכ"פ הרשב"א במשמרת הבית שם והשיג על הב"ה וכ"פ הר"ן ברפא"ט ד"ה קרום והאו"ה כלל נ"א דין י"ד ודין כ"ד דאף בשאר אברים כן וכ"פ הרוקח סי' שפ"ד וז"ל דבכל נקובי אין הקרום סותם והא דקא' בריאה ובושט הודיענו אע"ג דיש לריאה ולושט ב' קרומים ואם ניקב זבל"ז כשר הייתי סבור קרום שסתמו קמ"ל וה"ה בכל נקובי עכ"ל והובא דבריו בפר"ח ס"ק א' ועי' בתב"ש ס"ק א' מ"ש עליו וכ"פ רש"י פא"ט מ"ג א' ד"ה אינו קרום שכ' וז"ל דכל נקובי דטריפות לא מהניא להו סתימה דסלקא בהו לאח"ז ול"ד לריאה שניקבה ודופן סותמתה ולסתימת כבד במרה ולסתימה דירכים בחלחולת דלקמן נ' א' דההיא סתימה דמעיקרא היא עכ"ל אבל באמת מד' רש"י בפרדס הגדול סי' רי"ז מבואר להדיא להיפך שכ' וז"ל קרום שעלה מ"מ בבני מעים סותם אבל בריאה ובושט אינו קרום מ"ט משום שחוזר וניקב עכ"ל הרי דס"ל להדיא דמהני סתימת קרום בבני מעים וסותר ד"ע מהא דחולין הנ"ל וכן ראיתי במשכן בצלאל סי' קפ"ח שהק' כן ד' רש"י אהדדי והביא שם ד' הפרדס בסי' רי"ד בשם הפסקי טריפות של רבינו שמואל שפ' ג"כ דבני מעים שניקבו ועלה קרום עלי' דכשרה והיינו כהרא"ה הנ"ל וכן ס"ל לבעה"ע דמהני סתימה בשאר אברים, וכן הוא נמי דעת הראב"ן דמהני סתימה בשאר אברים הובא דבריו בחו"ת פא"ט וכן משמע מד' הבה"ג בהל' טריפות סי' ס"א שס"ל כן שהוא גורס בשניהם רבה בהא דקרום שעלה מ"מ בושט ובהא דקרום שעלה מ"מ בריאה ולא כגרסא דידן דאיתא רב יוסף בהא דקרום שעלה מ"מ בריאה וא"כ קשה למה לי' לרבה לאשמועי' בתרווייהו ולא אמר סתמא קרום שעלה מ"מ בטריפות אינו קרום דבשלמא לפי גרסתינו שגורס גבי ושט רבה וגבי ריאה ר"י י"ל כמ"ש הב"ח דכל אחד אשמועי' אף שיש להם ב' עורות מ"מ אינו מועיל להם קרום מ"מ וכל חד מנייהו אמר מלתא חדא וס"ל דה"ה בשאר אברים הדין כן אבל לפי גרסת הבה"ג הנ"ל דגרס בשניהם רבה הו"ל למימר סתם קרום שעלה מ"מ בטריפות אינו קרום ומשמע דס"ל דדוקא בהנך תרווייהו בושט ובריאה אבל בשאר אברים מהני סתימה דקרום מ"מ וכן ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו שדייק כן מד' הבה"ג הנ"ל כמ"ש אבל מ"מ העיקר להלכה דבכל האברים הנקובים אין הקרום סותם וכהרשב"א והר"ן והרוקח ורש"י בתולין והאו"ה הנ"ל וכמו שפ' הש"ך הנ"ל בשם הפוס' ולעיל בסי' ל"ו ס"ק ו' וכן מצאתי באשכול הל' טריפות סי' י"ז שס"ל דאף בשאר אברים לא מהני סתימת קרום שכ' וז"ל וקרום שעלה ע"י מכה אע"ג דמתקיים ימים רבים סופו לסתור וכנסתר מעיקרא דמי ומה שאמרו קרום שעלה מ"מ בושט וריאה אינו קרום ה"ה בשאר אברים שנקובתן מטריף ואיכא מאן דא' דוקא בושט וריאה דאדכר ולא מחוור דמהיכא דדייקינן דל"מ בריאה מדקתני גבי כרות שפכה זהו פסול שחוזר להכשר אבל שאר טריפות לא והא דקא' למעוטי ריאה לאו דאמעטה טפי מכל שאר נקובי אלא משום דבריאה שכיחי טובי סרכות וקרומין ואלת"ה מנ"ל לרבה דקרום שעלה מ"מ בושט שאינו קרום הא לא אימעט אלא ריאה ונקט רבה ושט דאזיל וחשיב התם כל פסולי ושט ועוד כיון דכל הני חיווי ברייתא קוצי אכלי שכיחי נקובת קוץ בושט ועולה קרום ולא ס"ד למימר דשאר נקובי דמטרפי מתכשרי כד עלה קרום דהא רבה גופי' אמר בהמקשה מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר שיצא חוץ למחיצתו אין לה היתר אף אי חוזר למחיצה והא דמהני סתימה בריאה שניקבה ודופן סותמתה ומרה שניקבה וכבד סותמה וכיוצא בהם כל הני הוי סתימה מעיקרא ע"י האבר שמונח תמיד על הנקב ולא יזח ממנו אבל סתימה שעלתה על המכה לאח"ז אינו מתקיים עכ"ל הרי להדיא דס"ל כרש"י בתולין הנ"ל וכן עיקר לדינא ועי' בעה"ב ס"ק א' שכ' דהוי ודאי טרפה והוכיח כן מד' הרמב"ם פ"ג מהל' שחי' הל' כ"א כו' והשיג על הפרמ"ג לעיל סי' ל"ג במשב"ז ס"ק ד' ובסי' מ"ח ס"ק י"ת דס"ל דלא הוי רק ס' טרפה כו' וכ' דבושט וריאה כשניקבו העורות זה שלא כנגד זה מהני כשעלה קרום מ"מ בעור אחד דמוקמינן על החזקה דעכשיו ניקבה והקרום מ"מ עלה מקודם אך אם בשני העורות עלה קרום מ"מ דע"כ שניהם ניקבו מקודם ג' ימים יש לחוש שמא ניקב מקודם שהעלה קרום אף עור אחד וכבר נטרפה כו' אך י"ל דשרי ג"כ מטעם ס"ס כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד במשכן בצלאל מה שהק' ע"ד הפרדס סי' רי"ז שם שכ' דאם ניקבו במ"ע וליתה סותמתן היינו שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא כשרין והא בתולין נ' א' ס"ל לרשב"ג כן ופליגי רבנן ע"ז ואף דאמר ר"י הל' כרשב"ג הא מסיק התם דאין הל' כו' ע"כ קושי' והניח בצע"ג

(ב) חלב טהור. עי' ט"ז ס"ק א' וש"ך ס"ק ג' שהביאו ד' הב"י בשם או"ה כלל נ"ב דכל דבר שצריך שיעור לחסרונו כגון בטחול ל"מ סתימה ופי' הט"ז והש"ך הטעם דכיון שצריך עובי ד"ז א"כ דלמא הסתימה אינה סותמת כ"כ ועי' בתב"ש ס"ק ג' ובפלתי ס"ק ב' שהק' דהא בסומכי' מפסיק תלב טמא בין טחול לכרס וחלב טמא בלא"ה אינו סותם ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' ליישב עפ"ד הדרישה בשם רנ"ש לעיל סי' מ"ג והכנה"ג שם דטחול לא הוי טרפה מחמת עצמה אלא משום דסוף הכרס וב"מ לינטל ולעיל סי' מ"א גבי טרפש הכבד כו' כ' הט"ז ס"ק ט' דאפי' חלב טמא סותם משום דלא הוי טרפה מחמת עצמו א"כ גם בטחול הי' מהני חלב טמא כו' לכך הוצרכו לומר דמש"ה אינו סותם כיון דצריך שיעור כעובי ד"ז ל"מ סתימה כו' והאריך בזה וכבר הקדימו בחידושי מהרא"ל ס"ק. ב' בתי' זה ולפ"ד ד' הפלתי סתרי אהדדי דבסי' מ"ג כ' הפלתי בעצמו דטריפות דטחול אינו מחמת עצמו אלא משום דסוף הכרס וב"מ לינטל וא"כ לק"מ מה שהק' כאן וכמ"ש החידושי מהרא"ל והעה"ב הנ"ל ועי' בבית יהודא מ"ש ליישב כישן קושי' הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה:

(ג) כשרה. עי' ש"ך ס"ק ב' שכ' דמד' התוס' פא"ט מ"ט והפוס' כו' מבואר דאפי' מחט תחוב בנקב וחלב טהור סותם כשר עכ"ד ועי' בפלתי ס"ק י' מה שהק' עליו דאין ראי' מד' התוס' כו' ועי' בישוי"ע ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' מ"ש ליישב והאריכו בזה ועי' במק"מ ס"ק ב' ובתשובות בית אפרים חיו"ד סי' כ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בדע"ק ס"ק א' מ"ש לענין מורנא ותולעים בדקין כו' והאריך בזה

(ד) סותם. וכ' ב"י וד"מ דה"ה בשר נמי סותם כו' והובא דבריהם בש"ך ס"ק ד' והוא מד' הרמב"ם פ"ו מהל' שחי' הל' י' ועי' בתב"ש ס"ק ב' מה שהק' על הרמב"ם והאריך בזה ופ' דבשר אינו סותם ועי' במק"מ ס"ק ד' מה שהשיג על התב"ש מד' הרא"ש פא"ט סי' כ"ז יעוש"ה ועי' בט"ז ס"ק ג' שכ' דבשר סותם אפי' בשל אבר כו' ובש"ך כ' דדוקא בבשר שאצלו בתולדתו דאל"ה לא עדיף משומן דאינו סותם בכה"ג כו' וכ"כ בפר"ח ס"ק ר' כהש"ך והשיג על הט"ז וכ"כ הפלתי ס"ר ד' כהש"ך והשיג נמי