יד אליעזר חלק א קא

לדינא ועי"ש עוד בפר"ת שכ' נ"ל דבספק אם הגיע ללובן טרפה וכבר קדמו בזה המהרשד"ם חיו"ד סי' ל"ח ופ' כן וכ"פ הפלתי והכרתי שם והביא ד' מהרשד"ם אך כ' הפלתי דבס' אם הי' הלקותא בלובן לא מטרפינן ואוקי בחזקת כשרות ועי' במקדש מעט שם שהביא בשם הפר"ת והתוי"ק דלא הוי רק ס' טרפה ואם יש עוד ס' יש להקל וכ' דלפ"ז נכון מ"ש הפלתי ס"ק ד' להקל בס' לקותא רק בלובן עכ"ד וכ"פ בחו"י שם להקל

סעיף ו (ז) תחזור להכשירה. והרש"ל חולק ע"ז והביא ראי' מריאה שניקבה דמהני לה כי סביך בבשרא כו' ועי' בט"ז ס"ק י"ג ובש"ך ס"ק ט"ו מה שדחו ראי' מהרש"ל ועי' בפר"ת ס"ק י"ג מה שהביא ד' הרשב"א בחולין ע"ו א' שמחלק בזה ועי' בבית יהודא מה שהביא ד' הרשב"א במשמרת הבית ומ"ש עליו והאריך בזה ועי' בגיה"ק ס"ק ג' ובמק"מ ס"ק כ"ג מ"ש והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ו' ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' כ' שהביאו ראי' להרש"ל מד' רש"י בבכורות ל"ט א' גבי אין ברי' באחת כו' ומ"ש שם ליישב קושי' הפלתי ס"ק ת' על הרש"ל מד' התוס' חולין י"א ב' ד"ה ודלמא כו' והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ו' מ"ש ע"ד הרש"ל והכל בו והאריך הרבה בזה יעוש"ה: סעיף ח (ח) דלובן בכוליא. וכ' הש"ך בס"ק י"ז בשם הרש"ל דבמה ניכר דלקוי הוא הלא כבר הוא לבן כו' דס' דאורייתא הוא עכ"ד ועי' במים חיים חיו"ד סי' י"ד שכ' דאם הלקוי משונה ממראה הלובן כו' דהוי כמראה מורסא לבינה נוטה ללובן ממש והלובן שבתוך הכוליא משונה זו ויש לו מראיתו כבריתו ממש דכשירה דבזה ניכר שלא נכנס הלקותא ללובן כלל כו' ומ"ש שם עוד בדיני כוליא והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ז' ח' מ"ש והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' ע"א מ"ש באם בב' כוליות ב' בועות ובתוך הבועות הי' עצמות קטנות הרבה כו' והאריך בזה ופ' להתיר דהכי רביתייהו דדרך הכליות לגדל אבנים וכן עצמות ועי' בצ"צ חיו"ד סי' מ"ד מ"ה מ"ו מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ט (ט) שהאדימה עי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ט' שכ' ליישב ד' רש"י בבכורות ל"ט א' דס"ל כהרמב"ם דספי' דאורייתא מה"ת לקולא רק מדרבנן לחומרא כו' והאריך בזה וכ' אח"כ מיהו לקמן בסי' ק"י כ' הפלתי דרש"י ס"ל כהרשב"א דספי' דאורייתא מה"ת לחומרא עכ"ד והנה הפלתי שם הוכיח מד' רש"י בסוטה כ"ח א' גבי סוטה שלא עשה שוגג כמזיד כו' דס"ל כהרשב"א ובאמת מוכת מד' רש"י ביבמות פ"ת ב' ד"ה ה"ד דס"ל כהרשב"א שכ' וז"ל דהא ודאי באי' מפורסם ואפי' באי' ס' לא אצטריך קרא דודאי כפינן לי' עכ"ל הרי להדיא דס"ל לרש"י דספי' דאורייתא מה"ת לחומרא וכהרשב"א וכן ראיתי בפר"ח בכללי ס"ס סי' א' שהביא ראי' מד' רש"י אלו דס"ל כהרשב"א אך י"ל דהחידושי מהרא"ל הנ"ל ס"ל כמ"ש הש"ש שמעתא א' פ"ה דאין ראי' מד' רש"י הנ"ל דהתם קאי אליבא דרבא ורבא ס"ל בחולין ט' ב' דספי' דאורייתא מה"ח לחומרא יעוש"ה ומש"ה לא הביא החידושי מהרא"ל ראי' מד' רש"י יבמות הנ"ל ואכ"מ להאריך בזה ואי"ה לקמן בסי' ק"י אבאר ענין זה באריכות ועי' במקמ"ת מ"ש בענין כוליא של עוף והאריך בזה יעוש"ה

סימן מה

סעיף א (א) או עוף. והתוס' בחולין נ"ו ב' ד"ה אבעיא כ' בשם ר"ת דס"ל דבעוף טרפה ניטל האם הובא דבריהם בש"ך ס"ק א' והנה התוס' שם כ' וז"ל וליכא למפשט מדתני לוי דלא חשיב טרפתא בהדי יתר עליהן בעוף משום דלא מיירי בפלוגתא כי היכי דלא חשיב ניטלה הנוצה לר"י עכ"ל ודבריהם תמוהים דהא הכא ליכא פלוגתא כלל ואי משום דר"ט הטריף גם בבהמה הא חזר בו שאמר הלכה חמורך טרפון ועי' במהרש"א ובמהר"ם לובלין מה שנדחקו בזה ועי' באו"ז סי' תכ"ט שס"ל נמי כדעת ר"ת וכ' ליישב קושי' התוס' הנ"ל משום דתני ושיור דה"נ שייר שמוטת ירך בעוף טרפה אע"ג דלא איעכול ניבי' ובבהמה צריך איעכול כו' עכ"ל אבל לדידן דפסקי' לקמן סי' נ"ה סעי' ב' דשמוטת ירך טרפה בין בבהמה ובין בעוף והוא דאיעכול ניבי' א"כ ליכא לתרץ כתי' של האו"ז הנ"ל וראיתי בחידושי מהרא"ל ס"ק א' שכ' ליישב ד' התוס' הנ"ל דבסנהדרין ל"ג א' אמרי' אהא דמטריף ר"ט בניטלה האם ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו שאמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאת ממצרים שאין חותכים האם שלה בשביל שלא תלד' ופירש"י וחזינן דמתקיימת וכן בבכורות כ"ת ב' פירש"י ואינה מתה הלכך לאו טרפה היא משמע דעיקר טעמייהו דרבנן דס"ל טרפה אינה חי' ולכך מוכרת שפיר דלאו טרפה היא וזהו דוקא למ"ד טרפה אינה חי' שפיר מוכח דלא כר"ט וכשרה משא"כ אם נאמר דטרפה חי' ודאי דהלכתא כר"ט ור"ט דחזר בו כו' היינו משום דס"ל טרא"ח אבל למ"ד טרפה חי' ודאי י"ל דבאמת טרפה כו' וא"כ אין ראי' מדאינה מתה ושפיר י"ל דטרפה לר"ט כס"ד דר"י דטרא"ח כפירש"י ולהכי לא נקט לוי משום דלא מיירי בפלוגתא כמו בניטלה הנוצה כו' ולהכי לא חשיב נמי הך דטרפחת משום דלמ"ד ט"ח גם בבהמה טרפה כו' ובזה ניחא נמי דעת רש"י דפי' האיבעיא אי ס"ל כר"ט וקשה הא אפי' ר"ט חור בו ולפ"ז ניחא רי"ל דס"ל ט"ח ור"ט חזר בו משום דס"ל טרא"ח עכ"ד ודבריו תמוהים דלפמ"ש דלמ"ד ט"ח ס"ל דניטלה האם טרפה א"כ קשה לתנא דבי ר"י דס"ל ט"ח ברפא"ט מ"ב א' א"כ למה אמר בין התי' הנאכלת כו' אלו י"ח טריפות כו' הא לדעתו ו"ט הם עם טרפחת דהוי טרפה לדעתו ועוד קשה עליו דא"כ מאי פריך הגמ' בסנהדרין שם לר"ש דאי' כאן דטעה בדבר משנה וכאן דטעה בשיקול הדעת ממשנה הנ"ל דהאכילה ר"ט לכלבים וא"ל ר"ע מומחה אתה כו' ואם איתא לימא לי' טועה בדבר משנה אתה כו' הא ר"ש ס"ל בתמורה י"א ב' דט"ח דאמר מודה ר"י בדבר שהיא מחה ולא בדבר שנטרפה בי' וא"כ לר"ש בודאי לא טעה ר"ט בדבר משנה כיון דט"ח וא"כ ניטלה האם טרפה באמת ועי' ברמב"ם פט"ו מהל' מעשה הקרבנות הל' ב' ובלח"מ שם וכן ראיתי בס' משכן בצלאל סי' קע"א שהק' כן על חידושי מהרא"ל ועוד הק' עליו ד' קושי' והאריך בזה א"ו מוכת דדין זה דניטל האם לא תליא כלל בפלוגתא דט"ח או לאו דאף למ"ד דט"ח ס"ל דהכי קי"ל מהל' למ"מ ומש"ה במשנה דחולצין נ"ד א' דתנא סתם ניטלה האם כשרה לא הוצרך להביא ראי' מתודוס הרופא כו' דס"ל דזהו מהל' למ"מ ואף דט"ח והחכמים שהתירוהו והביאו ראי' מתודוס הרופא כו' וס"ל דטרא"ח ומש"ה הביאו ראי' מתודוס הרופא כו' אבל לכ"ע ניטלה האם כשרה אפי' למ"ד דט"ח ודלא כהחידושי מהרא"ל הנ"ל ועי"ש עוד במשכן בצלאל מ"ש והאריך בזה וצ"ל בכונת ד' התוס' הנ"ל כמ"ש הפלתי ס"ק א' ועוד י"ל כמ"ש באשכול הל' טריפות סי' י"ט וז"ל ואי קשי' אי טרפה למה לא תני לוי חוץ מטרפחת דלא תני אלא מאי דברירא לי' וטרפחת איהו גופי' מספקא כדמספקא בגמ' עכ"ל ועי"ש עוד במשכן בצלאל סי' קע"א מ"ש להקשות על הישוי"ע שכ' דהא דאמרי' דאין טרפה חוזר להכשרה תליא בזה אי אמרי' ט"ח או א"ח כו' והאריך בזה יעוש"ה

(ב) שניטל האם. עי' בעה"ב ס"ק א' מה שהק' מר"פ בהמה המקשה דתנן מן הטחול כו' ולמה