יכין אבות ו:קלד

עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם ר"ל שיכבדו להזקנים אפי' בשביל הבני בניכ., מדנראה במעשה הנכדים איך יקר היה הדרכת הזקנים לבניהן, עד שגם השתילים ששתלו הבנים, דהיינו הבני בנים, גם הם הצליתי. וגם הבנים יוכלו להתפאר שיש להם אבות כאלה, שהדרכתן להם הצליחו גם עד דור שלישי. וא"ת שע"י שיאריכו הזקנים ימים. לא יכבדו כראוי את הבנים והנכדים, רק את הזקנים ועי"ז לא יהיה שמחת הנפש להזקנים. ע"ז קאמר ואומר תפארת וגו':