יכין אבות ה:צג

ארבע מדות בנותני צדקה ר"ל בנתינת הצדקה. דהרי חשב גם שאינם נותנים. או נ"ל דכולהו בבי דמתני' בנותני צדקה מיירי, ויתן ולא יתן דנקט תנא, היינו שנותן צדקה השתא באופן שמגלה דעתו השתא מה שרוצה לעתיד, דכשיתן לעני בפנים יפות [ב"ב ד"ט ב'] שעליו נאמר אז תקרא לעני וד' יענה. שהקב"ה מתאוה לתפלת צדיקים. זהו שרוצה שיתן לעתיד, והגוער בהעני בנזיפה בעת שנותן לו צדקה, זה רוצה לבלי ליתן לו בעתיד, כי העני נמאס בעיני עצמו ומתירא לתבעו פעם שנית, וכשמבזהו בעיני אחרים או כשמודיע צערו לרבים, עי"ז יוגרם שיתנו או לא יתנו לו אחרים: