יכין זבחים יב:א

טבול יום היינו כל טמא טומאה דאורייתא שטבל ולא העריב שמשו עדיין, אף שהוא מהטמאים שא"צ קרבן [אבל בנטמא בטומאה דרבנן א"צ הערב שמש כרש"י ביצה י"ח א' ד"ה בוולד הטומאה]: