יכין זבים ג:ד

הרי אלו טמאים מדרס הטהור ובגדיו נעשו מדרס דשמא כרע הטהור ונתלה הזב. ונעשה האדם אה"ט קודם שפירש ממטמאו. ואחר שפירש הו"ל ראשון לטומאה. אמנם בגדיו של טהור נעשו עי"ז משכב ממש. דהו"ל אה"ט. עיין פתיחה סי' כ"ג. [ואילה"ק האיך הבגדים של הטהור טמאין מדרס הרי אין מיוחדין למשכב רק ללבישה. וא"ל לזב שיושב עליהן. עמוד ונמ"ל. וכ"כ קשה אוטומאה שגזרו אבגדי ע"ה מחשש שמא ישבה עליהן אשתו נדה. הרי מדמיוחדין ללבישה. אם תשב עליהן יאמרו עמונמ"ל. תי' א"מ הגאון זצוק"ל דרק בכלים קשים מחלקינן בין מיוחדין לשכיבה או לא. משא"כ בבגדים רכים. דהרי שוכב בהן בעודן עליו. וכן מצאתי כמזרחי ויקרא ט"ו פ"ד בשם ת"כ ורמב"ם ספ"ז ממשכב]: