יכין יומא ז:טז

קורא על פה דדוקא אחרי מות ואך בעשור שסמוכין הם, גולל בצבור, אבל בעשור שבחומש הפקודים, אין זה כבוד הציבור שימתינו עד שיגלל לשם. וס"ת אחר א"א להביא, דחד גברא בתרי ספרא איכא פגמא לס"ת ראשונה, ורק בהפסיק אחר ביניהם שרי [מג"א ססקמ"ד] ומכאן ראיה לתוס' ב"ק שהביא המג"א [סי' מ"ט] דבא"א באופן אחר מותר לקרות בע"פ דברים שבכתב]: