יכין יבמות ו

הבא על יבמתו בין בשוגג שסבר אשה אחרת היא:

בין במזיד שהתכוון לזנות עמה:

בין באונס שאנסוהו לבעלה:

בין ברצון שהתכוון למצוה:

הוא אנוס והיא לא אנוסה רק מזידה או שוגגת, וה"ה שניהן אנוסין:

אחד המערה שלא הכניס כל האבר רק העטרה:

קנה והרי היא כאשתו לכל דבר:

ולא חלק בין ביאה לביאה אפילו בעלה שלא כדרכה, שדחק האבר בנקב אחוריה [סנהדרין נ"ד ב']:

וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה באחת מביאות הנ"ל:

ממזרת ונתינה לישראל אי"ל דמיירי כשהיא בת כהן ונבעלה מישראל דהרי בכה"ג חללים הם ובל"ז פסולים מתרומה ומלהנשא לכהן, אלא ר"ל שילקה בהערה בה:

פסל שנפסלו מלהנשא לכהן משום חללה או זונה, ונאסרו נמי מלאכל תרומת בית אביה, *) (וממזרת ונתינה דנקט לאו משום לפסלה לכהונה ע"י שנבעלה מישראל נקט לה, דהרי פסולה וקאי, אלא לענין שהמערה בה ילקה כגמר ביאה):

ולא חלק בין ביאה לביאה וגם אשת ישראל שנאנסה, אע"ג שמותרת לבעלה, אפ"ה מדנבעלה באיסור, אסורה לכהן ואסורה גם בתרומת בית אביה מדנעשת זונה:

מן האירוסין לא יאכלו בתרומה של בית אביה, מדנתקדשה קדושי עבירה:

רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין עד שתבעל, וקיי"ל כת"ק:

מן הנשואין פסולות מדנעשת חללה:

מן הארוסין כשרות דאפי' ת"ק לא פסל רק בעודה אשתו, דמשתמרת לביאה פסולה:

ולא ישא את הבוגרת קטנה בת י"ב שנים שהביאה ב' שערות, נקראת נערה ששה חדשים, ואח"כ נקראת בוגרת:

לא ישא את מוכת עץ שהוכתה בעץ או בשום דבר באותו מקום ואבדה בתוליה:

חולץ הא קמ"ל דלא חיישינן לבזיונו דכה"ג:

כהן הדיוט לא ישא אילונית סימניה מפורשין פ"א סי' י"ב. וה"ה לישראל רק נקט כהן משום ר"י דס"ל דכהן אפילו יש לו בנים לא ישאנה:

אלא אם כן יש לו אשה ובנים או או [וברש"י ל"ג אשה]:

ושנבעלה בעילת זנות מאדם שאסורה להנשא לו באיסור השוה בכל, או שנבעלת מחלל או מעכו"ם. וכן הגיורת אסורה לכהן. אבל נדה שנבעלה לא נעשית זונה [אה"ע ו' ח']:

זכר ונקבה ובמתו והניחו זכר ונקיבה ביחד מבין שניהן, יצא. ואפ"ה אסור מדרבנן לישב בלא אשה, ובאפשר ישא בת בנים [אה"ע א']:

נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל כשלא קיים פו"ר. ובהיה הוא או היא בדרך או חולה, אינו עולה למניין [שם קנ"ד]:

ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים אבל לג' לא תנשא:

האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה והכי קיי"ל [סי' א']. מיהו באין לה בן ובת וטוענת שהוא גורם מדאינו יורה כחץ, וטוענת שרוצה בן שתשען עליו מטילין חרם סתם אם טוענת שקר ואז צריך לגרשה [שם קנ"ד ס"ו]: