יכין יבמות י:ד

ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה דהא דדנו חכמים בעגונה כדין תורה, שיהא ע"א נאמן במלתא דעבידה לגלויי, היינו משום דאשה דייקא ומנסבא, מיראת חומר שנחמיר עליה בסופה, וזו שלא דייקא כראוי, קנסוה רבנן [ולתוס' האמנת ע"א באשה מדרבנן היא]: