יכין ידים ג:ב

וחכ"א ידיו שניות והכי קיי"ל [רמב"ם פט"ז ה"ח ופ"ח מאהט"ו ה"ב]. וטומאה זו וכן אינך טומאות ידים דחשיב בפרקין [ולהרמב"ם ולר"ב לבר מכתבי קודש שג"כ מטמאין הידים. כמשנה ב']. כולן מד"ס. וגזירות קדומות הן קודם שגזרו על הי"ח דבר [בפ"א דשבת]. רק שבהי"ח דבר גזרו גם על כל סתם ידים. שלא ידע בהן שום טומאה. שג"כ יהיו כשניות לטומאה. כשלא שמרן מטינופת. ופלוגתייהו דר"ע ורבנן הכא. מדגזרינן ידו אטו גופו. ר"ע סבר ידיו כגופו שוינהו רבנן. ולהכי הו"ל ראשון. ולחכמים הנך ידים כסתם ידיים דעלמא שוינהו. והו"ל שניות [כחולין ל"ג ב']: