יכין טבול יום ד

או ידים מסואבות דשניהן שניות הן:

מפני שהוא המאכל מעשר שנגע בו:

והשלישי טהור לחולין ומעשר אף בטבול לתרומת מעשר דינו כחולין:

לשה מותרת ללוש:

וקוצה לה חלה אבל אינה קוראה שם:

או בנחותא כלים שאין להן בית קבול ואמק"ט. וה"ט כדי שעי"ז תזכר שלא תגע בחלה אחר קריאת שם:

ומקפת מקרב החלה שבכלי להעיסה. כדי לתרום ממוקף:

מפני שהיא שלישי העיסה שנגעה:

עריבה שהיה טבולת יום ואע"ג דכבר שמעינן במ"ב דטבו"י מותר להפריש חלה. סד"א דוקא בטומאת גופה תזכר שלא תגע אחר קריאת שם. ולא בטומאת כלי. קמ"ל:

לגין כד עץ:

ומלאהו מן החבית מעשר טבל חבית שיש בו מעשר הטבול לתרומת מעשר:

אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך ר"ל לאחר שיהיה ללגין הערב שמש. דאי מקודם. הרי תפסל התרומה מהלגין טבו"י:

אם אמר מבעוד יום:

לא אמר כלום דאע"ג דמערבין בתרומה. כפ"ג דעירובין מ"א. עכ"פ הערוב צריך שיקנה מבעוד יום. ואז עדיין טבל הוא:

נשברה החבית הלגין בטבלו דבעת שיחול שם תרומה אין החבית בעולם:

מחללין מעשר שני:

על פירות ע"ה פי' א"מ הגאון זצוק"ל דר"ל בראשונה התירו לקנות בדמי מע"ש פירות מע"ה בירושלים דגם לשון חילול שייך במכר. כפ"א דמע"ש. ואין חוששין שמא הוכשרו ונטמאו. מדאיכא ס"ס כהר"ב פ"ב דדמאי מ"ג:

חזרו לומר אף על מעותיו ושוב הקילו גם לחלל חוץ לירושלים פירות חבר על מעות ע"ה. שנתן הע"ה לחבר בעד מה שנתחייב לו. ואין חוששין שמא המעות עצמן דמי מעשר שני הן:

בראשונה היו אומרים היוצא בקולר שהושם בסד רגלו ויוצא ליהרג:

הרי אלו יכתבו ויתנו דאגב מורא שכח לומר תנו:

אף המפרש לים:

והיוצא בשיירא אפילו יוצא בחברותא למדבר דליכא מורא כל כך:

ר"ש שזורי אומר אף המסוכן בחולי:

הכדומן מוט ובו ווין הרבה. להעלות על ידו כלי מבור. ונקט לה הכא. משום דר' יהושע פליג עלה. כדפליג אמשנה ב' באשה טבול יום וכו':

האשקלונים שנעשין באשקלון:

המעבר מזלג להעביר הקשין ממקום למקום:

והמזרה כלי לזרות תבואה:

והמגוב הוא ג"כ כמזלג לנקות התבואה אחר שזרה אותה:

הרי אלו טמאין ר"ל דינן עתה ככלי מתכות:

ואין לי מה להשיב דמסתבר דפשוטי כלי עץ נינהו. ומשום שן א' ממתכות. לא יהא דינן ככלי מתכת:

התורם את הבור של יין. והשתא הדר למילתא דדמי למשנה ה' דאמדינן דעתי':

שלום מן השבר ומן השפיכה דאמרינן מסתמא כך כוונתו:

אבל לא מן הטומאה להכי אף בנטמא. תרומתו תרומה:

נשברה ונשפך הכן לבור:

אינה מדמעת דלא חל עליה שם תרומה:

עד היכן תשבר כל זמן שלא נתרחקה מהבור כ"כ שאם תתגלגל תשוב לבור. לא עלתה קרינן בי' משא"כ בנשברה רחוק מהבור:

ר' יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות שהוא חכם ויודע שראוי להתנות כך:

ולא התנה ששכח:

מפני שהוא תנאי בית דין על כל היודע שראוי להתנות. שיהיה כאלו התנה: