ואין דרכם ליגע וה"ה במסופק אם האהיל בלא הילוך. או בהיסט בלא הילוך. דהרי גם בהנך מטמא. רק נקט ליגע לרבותא. דאע"ג שהוא מעשה קל. אפ"ה אמרינן דאפשר ליזהר שלא יגע בשום דבר עד שיבורר לו שהדבר שנוגע טהור ודאי ולפיכך גזרו בה רבנן. וכ"ש שאפשר ליזהר בהיסט ואהל: