יכין תענית א:א

מאימתי מזכירין גבורת גשמים לומר משיב הרוח באתה גבור. ונקרא גבורות. משום דהגשם, א' מגבורות הקב"ה הוא. ולא קאמר זוכרין. דקמ"ל דאין להזכיר משיב הרוח עד שהכריז השמש והזכיר את הצבור לאמרו כמ"ש בירושלמי [וכ"כ אין פוסקין מלומר משיב הרוח בפסח, עד המנחה, שאז כבר שמעו שפסק הש"ץ מלאמרו במוסף [קי"ד]. או נ"ל, דזוכרין הוה משמע בלב [כמגילה י"ח א']. ואילה"ק מפסחים [ק"ו א'] דאמרינן זכריהו על היין. נ"ל דהתם שאני, מדכתיב לקדשו, היינו בקידש באמירה, וכן אמרינן במכילתא, לקדשו בברכה. ובני הרב המאה"ג מהו' ברוך יצחק שליט"א עוררני לזה]: