יכין שבועות ו:לה

ולהקדש מי שהיה חייב לא', והקדיש הלוה נכסיו קדושת דמים, דלא חל ההקדש להפקיע השעבוד, ואעפ"כ דינו הוא שהמלוה יפדה הנכסים מההקדש בדבר מועט, כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון (כפ"ו מערכין מ"ב). אפ"ה כשבא המלוה לגבותן, נשבע שלא נפרע, דאף בהקדש חיישינן לקנוניא: