יכין שבועות ה:יד

רבי אליעזר אומר עד שיאמר שבועה באחרונה שיאמר אין לך בידי, ולא לך, ולא לך בשבועה. [והא דנקט הך דינא דה' תובעין אותו הכא, ולא לעיל [פ"ד] גבי עדות, והרי התם ג"כ כך דינו [כרמב"ם פ"ט משבועות הי"ז]. נ"ל משום דלישנא דמתניתין דתני תן לנו פקדון וכו' משמע שכל הה' טוענים פקדון א' שכולן שותפים בו, ותבע א' בשם כולם תן לנו פקדון וכו'. ורבותא קמ"ל דאפ"ה בשאמר לא לך ולא לך וכו' חייב על כל א' וא'. וה"ת בפקדון דסגי בשיהיה שליח לכולן מצי שפיר למנקט הך רבותא. אבל בעדות, אף דאפשר שיהיו כולן שותפין בהפקדון שתובעין אותן שיעידו עליו, עכ"פ א"א שיהא א' תובע בעד כולן, ואפ"ה יתחייב העד על כל א' וא', דממ"נ אי לא בא בהרשאה אין יכול להשביען כלל (כשבועות ל"ה א'), ואי בא בהרשאה, א"כ אפילו אמר לא לך ולא לך לא מחייב על כל א' וא', דמדבא בהרשאה מחשב לעניין עדות כשלו, כדאמרינן (שבועות דל"ג ב'), דאע"ג דכתיב בעדות אם לו לא יגיד, אפ"ה בבא בהרשאה הוה כבע"ד, והו"ל כאילו כפר לו כל הה' תביעות. או נ"ל דאורחא דמלתא נקט, דדוקא שבועת הפקדון דשייכא אפילו שלא בב"ד, אפשר שיהיו ה' תובעין אותו ביחד, משא"כ שבועת עדות אינה רק בב"ד (כפ"ד מ"א) לאו אורח ארעא שיהיו ה' תובעין ביחד]: