יכין סנהדרין ז:ד

היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ברכיו. ועשו כן כדי שיהיה יכול לישב ושלא יתהפך אנה ואנה, ויצטער כשתפול הפתילה על בשרו ע"י שיתהפך [ונ"ל דלקחו זבל ולא עפר, כדי לבזותו, דאע"ג דלעיל [פ"ו מ"ג וד'] חששו שלא לבזותו. היינו במעשה שנגוף עצמו]: