שלא יעשם תקלה לאחרים דחיישינן שיגעו בהן הטהורים לתרומה ויטמאו אח"כ התרומה [כלקמן מ"ח]. ונ"ל דמיירי אף שהרוב טיט. לא אמרינן דהו"ל כנתערב ברוב מים דבטלו ואין מטמאין [כלקמן סי' ל"ה]. דהכא שאני שיש לחוש שיגעו בהטיט בעוד משקה טופח. שאז המי חטאת עוד ניכרין עליו ולא בטלו: