יכין עוקצים ג:פד

וכותבין עליה פרוזבול דפרוזבול אינו נכתב רק כשיש קרקע ללוה [כשביעית פ"י מ"ו]. דכשאין לו קרקע. לא תקנו שיועיל פרוזבול. דכל ענין פרוזבול תקנתא דרבנן הוא. שלא ימנעו מלהלוות זה לזה. מחשש שיפסיד חובו [כגיטין ל"ז א']. והרי אינו מצוי שילוה לאדם שאין לו קרקע. מדאינו בטוח חובו. ולהכי מדאינו מצוי שאעפ"כ ילוה לו. מילתא דלא שכיחא לא עבדו רבנן תקנתא. כך פירש רשב"ם בשם זקנו רש"י ז"ל [ב"ב ס"ו א']. וכך כתב גם הרא"ש כאן. אמנם הרשב"ם [שם] פי' מדעת עצמו. דמשום הכי אין פרוזבול נכתב רק ע"ג קרקע. משום דכל היתר פרוזבול הוא. מדכתב המלוה לב"ד מוסרני לכם חובי. הו"ל כגבוי. ולא קרינן ביה לא יגוש. א"כ ה"מ כשיש להלוה קרקע שלא יכול להבריחו הוה ליה שפיר כאילו כבר גבוהו ב"ד. משא"כ במטלטלין: