יכין נזיר א:לז

ונזיר כל ימיו ואע"ג דספק נזירות להקל [כפ"ד דטהרות מי"ב] וה"נ נימא שמא קופה מלא גוף א' קאמר. ליתא, דזה דוקא באמר הריני נזיר בתנאי שיש כאן ק' גופים, וקודם שספרן נאבדו, דאז א"א שנאמר שיהיה נזיר ויביא קרבנותיו לבסוף, דהרי יש בהן חטאת שאינו בא בנדבה, ודלמא פחות מק' גופים היה ויביא חולין לעזרה. ומדלא יכול להביא קרבנותיו לבסוף, א"כ לא יהיה לו תקנה לעולם, מש"ה לא מחית נפשיה לספיקא. משא"כ הכא, הרי ע"כ מחית נפשיה לספק, דהרי עכ"פ נזירות קבל ע"ע, ובסוף ל' א"א שיגלח, דשמא במלאה חרדל נזר, והו"ל נזיר עולם [כמ"ד]. והאי תנא ס"ל כרבי שם, דכל שלא אמר "נזירות", בל"ר הו"ל כל ימיו נזירות א', ואסור לגלח סוף ל'. [ואילה"ק הרי עכ"פ מגלח כל סוף י"ב חודש [כמ"ב], וכשגילח סוף י"ב חודש הראשון, יצא מספיקו. י"ל דהאי גלוח אינו רק להקל השער, ולא גלוח גמור [כסי' כ'] אבל כיון שביום גלוחו בסוף י"ב חודש מביא ג' בהמות [כלעיל סי' כ"ב] א"כ קשה היאך יכול אח"כ בסוף י"ב חודש שנית לגלח ולהביא שוב ג' בהמות שמא כבר פסק נזירותו ומביא חולין לעזרה. אע"כ שנזירות עולם קיבל ע"ע ודו"ק]: