יכין מקואות ז:כו

הרי זה כשר אף מדיש בילה בלח [כר"ה י"ג ב']. והרי כשנטל הסאה שמעורב בו מים כשרים והנך. לא נשאר מ' סאה מים כשירים. אפ"ה כיון שכבר היו מ' סאה. אינן נפסלין בכך. מיהו דוקא בלקח סאה ונתן סאה רק עד י"ט פעמים כשר. דאילו ביתר מכן. נפסלה עד שימלאנה במים כשירים כשיעור שנטל ממנה. דמשום דמי פירות לא חזו כלל למקוה החמירו בהן. אבל שאובין שנפלו למ' סאה כשרים. אפי' נתן ולקח ונתן עד לעולם כשר [ר"א סכ"ד]. ולרמב"ם גם בשאובין רק עד רובו כשר. וראוי להחמיר כדבריו [ש"ך שם. ואין להקשות להרמב"ם מלעיל [פ"ו מ"ח] דממלא בכתף ונותן לתוך מ' סאה כשירים. עד שיתמלא גם התחתונה למ' סאה ושניהן כשירים. י"ל התם מדלא נעשו היוצאין שאובין שהרי מעצמן זחלו למטה. גם הנשארים בהעליונה מחוברין נחשבין. משא"כ הכא ששאב]. והא דנקט רק בהנך פעמים מעלין ופעמים אינן מעלין. ולא נקט הכי לעיל גבי שאובין וחביריו. י"ל דנקט בהנך הכי לרבותא דאף מי פירות שאינן מין מים. אפ"ה לפעמים מעלין: