יכין מדות ג:עח

גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ממעל לפתח ההיכל מבחוץ היה עומד גפן של זהב לנוי. ונ"ל דבחרו בתמונה זו, מדהיא מרמזת לכנסת ישראל שנמשלה לגפן [כחולין צ"ב א'], משום שהגפן רך וחלש ופריו מתוק, וכמו כן האומה הקדושה חלשה ואין לה כח בארץ. כמ"ש חז"ל [שבת קנ"ו א'] אין מזל לישראל, ורק תתחזק במה שתקבל מידי אביה שבשמים. אבל פרי מעשיה מתוקים. ועוד צורת הגפן מרמז לתורה שנמשלה לגפן [כחולין שם] דמה גפן צריך סעד לתמכו, כך צריך לתמוך התורה אצל לומדיה דאם אין קמח אין תורה. והרי הכהנים הם שומרי כרם התורה, כדכתיב כאשר יורו אתכם הכהנים, יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לכן עה שהיה נותר מהעלים והגרגרים של זהב שנדבום לבדק הבית, היו נותנין לפרנסת כהנים עניים, דוגמת פירות זהב של מקדש [כיומא דל"ט ב']. ואדעתא דהכי נדרו, דאי לאו עליא לא אתקיימו אתכליא [כחולין צ"ב א']. [אב"י ל"מ היה נ"ל עוד שבחרו בתמונת גפן כדי להזכיר זכות אבות, כדאמרינן [רבה כי תשא פמ"ד]. למה נמשלו ישראל לגפן וכו'. מה גפן חיה ונשענת על עצים מתים כך ישראל חיים וקיימים ונשענים על המתים, אלו האבות וכו' עכ"ל. ולפ"ז עשו גם בעבודת שבפנים, זכרון לזכות אבות, וכמו שעשו כמה סימנים בשחיטת התמיד בחוץ, כדי להזכיר זכות אבות [כתמיד פ"ג מ"ב]: