יכין מדות ג:ל

וכבש היה לדרומו של מזבח כעין גשר משופע היה בדרומו של מזבח אטום מתחתיו. ונמשך ועולה ל"ב אמה בשפוע מהרצפה אל גג המזבח, ורחב ט"ז אמות ממזרח למערב, ובראשו היה רחוק קצת מגג המזבח ריחוק ניכר [כתוס' זבחים ס"ב ב']. והיה הכהן המקריב עומד בכבש וזורק הנתחים ממעלה למרחק המפסיק ההוא, לאש המערכה שעל המזבח, ואחר שזורקן כך, מסדרן יפה על המערכה. ומסתבר שהיה בהכבש בב' שפתיו למזרח ולמערב, שפה גבוה קצת, כדי שלא יפלו הכהנים משם בעלותן למזבח [ועי' בסימני צורת המזבח]: