יכין מדות א:כא

קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים שישן לו על משמרו אבל כהן שישן על משמרו קנסוהו באופן אחר, ולא במלקות, ושריפת כסותו דכתיב וקדשתו. צריך שינהג בו כבוד, [כגיטין דנ"ט ב]. [ואע"ג שמצינו שגם הכהן בשרצה להטעות הממונה בהפייס היה לוקה בפקיע, [כיומא כ"ג א']., התם בצנעא, וכת"ח שסרח שאין מבזין אותו בפרהסיא (וכמ"ק י"ז א'). וגם בל"ז התם פשע טובא, משא"כ הכא איכא אונס שינה. וכ"ש דלא ק' מכהן שחייב מלקות, דאפי' כה"ג לוקה (כסנהדרין די"ח ב'), וכ"כ בשימש בטומאה, שפוצעין מוחו בגזרין, (כפ"ט דסנהדרין), וכ"כ בשאר חייבי מיתות שלא חששו לכבודו., בהנך כולה טעמא מדפשע טובא וחייב כן מדאורייתא, משא"כ הכא מדרבנן, ואף שהוא אונס קנסוהו, אבל בכהן חששו לכבודו לבלי לבזותו כ"כ בפרהסיא. וכו לא משכנו אותו על השקלים, משום כבודו, (כירושלמי פ"א דשקלים מ"ג). וכן משמע לישנא דמתני', דקאמר בן לוי לוקה. ואע"ג דאמרינן (תמיד דכ"ז ב') דבכ"ד מקומות נקראים כהנים לויים. לשון תורה לחוד וכו' (כחולין קל"ז ב'). ולפי מ"ש לעיל סי' י"ג. דאיש הר הבית לא היה המפתחות של עזרה בידו, וא"כ לא היה יכול לסבב כלל בפנים להשגיח על משמרות הכהנים שהיו לפנים בעזרה, ודו"ק]: