יכין מעילה ה:כט

אף על פי שלא רחץ מעל שהוא אומר לו הרי מרחץ פתוחה הכנס ורחוץ ולפי מאי דקיי"ל [ב"מ דמז"ב וח"מ קצ"ח. ועי' ש"ך י"ד ש"כ סק"ח דספיקא הוה], דמדאו' בישראל מעות קונות, א"כ אי אפשר דמיירי הכא בבלן ישראל, דא"כ מ"ש בלן דנקט, לנקט טפי סתם בכל אומן, דאף שלא יכול לומר לו הרי מרחץ לפניך וכו', עכ"פ מיד כשנתן לו הפרוטה בעד דבר שיעשה לו או שכבר עשה לו, מעל מיד, משום דאז רק האומן אבל לא הוא יכול לחזור בו [ח"מ של"ג ס"ג], ומיד הוציא הפרוטה לחולין. אע"כ דמתני' מיירי בבלן נכרי, דמדקיי"ל דבישראל מעות קונות, א"כ נכרי במשיכה קונה [בכורות י"ג ב' וח"מ קצ"ח]. לפיכך שפיר נקט דוקא בלן שהוא יכול לומר לו הרי המרחץ לפניך וכו', ולא מחסר משיכה. אבל שאר אומן נכרי, דוקא כשמשך הישראל כליו קנה המלאכה [כח"מ של"ג ס"א]. ולפיכך הכא בכה"ג מעל, דרק בכה"ג הוציא הפרוטה לחולין. [אב"י ועי' תוספות כאן שכתבו דלכאורה א"א דמיירי הכא בנכרי, מדנקט במתני' לשון חבירו. וזה תמוה דהרי בהדיא תנינן [שבת ק"נ ע"א] לא יאמר אדם לחבירו, ובעי לאוקמא לה בחבירו נכרי. וכ"כ תוס' בעצמן [סוכה לא א' ד"ה הלוקח]: