יכין מעשר שני ג:סח

רבי שמעון אומר אף האומר לחברו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים בירושלמי גר' חוץ מקנקנה ונ"ל דה"פ דר"ש קאי אהא דאי משגפן קרא שם קנה מעשר וקאמר ר"ש אם מתחלה כשהיה יין של טבל בחבית אמר לחבירו חבית זו מכור לך חוץ מקנקן מעשר שאקח ממנה. [ומיירי בשמוכר לחבר לצורך דאל"כ הרי אסור למכור טבל כדמאי פ"ה מ"ח]. אע"פ שאח"כ מילא להקנקן מהחבי' וקרא שם אחר שגף הקנקן אפ"ה יצא קנקן לחולין משום דבשעה שמילא הקנקן לא היה כדי למלאות המע"ש בו לחוד ושיהיה הקנקן טפל ליין רק גם משום תנאי שהי' לו עם חבירו ליקח רק מדת קנקן א' מהחבית ובכה"ג לא נתבטל הקנקן ליין: