יכין קידושין א:מ

אין נקנין אלא במשיכה משימשכו כל כך שיגיע סופה למקום שהיה שם ראשו בתחלה. [קצ"ח ס"ג] מיהו זה דוקא בשמשך הדבר בסימטא או ברשות של שניהן. אבל בשמונח ברה"ר ומשך קצתו לסימטא או לרשותו, קנה [קצ"ח ס"ט] וכמ"ש לעיל [סי' ל"ג]. [ורק בבהמה סגי בעקרה ביד ורגל כלעיל. ה"ט דמשעקרה יד ורגל, ממילה תזוז כולה]. וכ"ש דהגבהה קונה במטלטלין כבכל דבר. ודבר תורה מעות קונות, רק שמא קודם שימשך הלוקח, יארע אונס במטלטלין והמוכר שהן אצלו לא יטריח להצילן, להכי תקנו דרק משיכה תקנה, אפילו לא נתן מעות עדיין. ואפ"ה יש דרכים שמעות קונות [כח"מ קצ"ח וקצ"ט]. והא דתני אלא במשיכה לא אתא לאפוקי אלא כסף שטר וחזקה, דקונין הן בקרקעות. אבל ודאי דכל מטלטלין נקנין בהגבהה או בק"ס וחליפין בכל מקום או במסירה ברה"ר [שם]. אמנם בכל אופן אינו קונה רק אחר שהסכימו שניהן על סכום המקח [ח"מ ר' ס"ז]: