יכין כלים ג:נג

וכן היה אומר בכלי זפת כלי העשוי מזפת לשפוך לתוכו חמין או צוננים. אמק"ט מדאינו כלי העשוי להשתמש בו רותחין זמן מרובה [ותמהני מאד למה לא אמרו רבותינו שאפי' עשוי רק לצונן אמק"ט. משום דזפת אינו מין שיק"ט כשיעשו ממנו כלי ומידי דהוה אכלי גללים כלי אבנים ואדמה. ואי משום דזפת הוא שרף עץ. והו"ל כיוצא מהעץ כשבת דף כ' סוף ע"א הרי לא מצינו שום מין מז' מינים שמק"ט. כשנשתנה מברייתו דגזרו בי' רבנן טומאה. רק בזכוכית מדעיקר ברייתו מחול ודמי לכ"ח [כשבת דט"ז ב']. ודוחק לומר דדמי לכלי העשוי מנייר דמק"ט [עי' לעיל פ"ב בבועז סי' ה'] דנייר שאני דממשות גדולי ארץ הוא. אבל זפת אינו רק שרף בעלמא מנ"ל דגזרו בו טומאה. והרי גם פרי שסחטו שאין דרכו בכך. לא מחשב השרף כגוף הפרי לענין ברכה [כא"ח ר"ה ס"ג]. ותו הרי מלקמן פ"י מ"ה בין לרמב"ם בין לראב"ד שם מוכח דב"ק שמזפת אמק"ט. וכן נראה דעת הרמב"ם [פ"כ מכלים ה"ה] שלא הביא דכלי זפת יק"ט] :