יכין כלים כז:טז

מוסף עליו השק שמטמא בכל הטומאות הנ"ל. דהיינו שכשעשה ב"ק משער או שעשה מושב משערות מדובקות יחד. או שעשה מהן אהל. הר"ז נטמא ככל הכלים הנ"ל. אבל יש בו עוד דבר חדש מה שאין בכל הנ"ל שמטמא גם משום אריג. ר"ל אף שאין בו חשיבות אחר לק"ט. רק שהוא אריג. וכגון שאין לו ב"ק. וגם אינו דע"ד טפחים רוחב. שהוא השיעור שלו שיק"ט כשאין בו ב"ק [כמ"ב]. אפ"ה אפשר שיק"ט אם הוא רק אריג ור"ל שארג משער בגד שלם כגון אבנט וכדומה. אע"ג שאין ברחבו רק כ"ש מחשב כלי ומק"ט [כשבת ס"ד א]. ואריג שבשק לאו דוקא. דה"ה קלוע געפלאכטען בל"א או געשטריקט בל"א בכולן בשער מק"ט בכ"ש. אבל שזור כעין חבלים ומשיחות משער [או מצמר ופשתן] אינו כארוג [שם הי"ב וע"ש פכ"ב ה"ג]. אמנם שאר המינים הנ"ל אע"ג שארג מהם כלי שלם כגון שארגו מגמי או ענפי ערבה שום כלי. או שקצץ פתילים מעור וארג מהם כלי שלם. כל שאין ב"ק להכלי שעשה. וגם אין ברחבו כשיעור הצריך לכל אחד שיק"ט [כמ"ב] לא מחשב כלי ואמק"ט. מיהו חתיכה שנקרעה שלא בכוונה מחתיכה גדולה. בין שהוא משער או עור או מפץ. לכ"ע אמק"ט כלל עד שיהא בחתיכה הקטנה שנקרעה מהגדולה כשיעור המפורש בו [כמ"ב רמב"ם פכ"ג מכלים ה"ב]: