יכין כלים יט:מב

טמאין טומאת שבעה ונ"ל דלהכי לא נקט בקיצור. מטה שכרך לה מזרון ונטמאו טומאת ז'. פירשו וכו'. דהרי כבר ידעינן דמת מטמא טו"ז. ה"ט משום דהיא גופה קמ"ל. דבנטמא ממת. אז כל המזרון ואפי' ארוך ק' אמה. כולו טמא טו"ז. ואפי' לר' יוסי לעיל. משום דרק במדרס ס"ל לר' יוסי דדוקא מה שתוך י"ט הו"ל כמטה. ומתטמא בטומאת המטה. אבל מה שחוץ מי"ט. לא שייך להמטה. והרי מצ"ע לא חזי למדרס. משא"כ בשאר אה"ט. הרי כל המזרון כלי הוא ומק"ט כהמטה עצמה ולפיכך כל זמן שהן מחוברין הן כב' כלים המחוברין יחד. שנטמא אחד מהן בשנטמא חבירו. כקערות שבטבלא ובית התבלין [לעיל פ"ב מ"ז]. וכ"כ ד' קציצות שבתפילין [פי"ח מ"ח] ועי' מ"ש בזה לקמן סי' נ"ו: