יכין כלים יב:עח

והתקינו לתלותו בצואר קטנה שעשה בו מעשה. שנקבו או עשה בו אוזן [כתוס' ב"מ נ"ב ב'. וחולין די"ב ב'] ואע"ג דכל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה [כלקמן ספכ"ה] היינו באין חסר מלאכה לתשמיש השני וכמש"ל סי' ס"ג [וכן מוכח מלקמן [פכ"ו מ"ז]. ולפ"ז התקינו דרישא בדינר לתלות. היינו דוקא. שעשה בו מעשה. ונקבו. דהרי חסר מלאכה זו. אבל התקינו דסיפא. הוא לאו דוקא. דהרי למשקל אפשר שישתמש גם בלי מלאכה. ולהכי ביחוד לחוד סגי [כספכ"ה]. והרמב"ם [כלים פ"ח ה"ו] כתב סתם כלשון המשנה. וגם שם [ה"י] לא חילק בין חסר מלאכה לתשמיש השני או לא. ורק [שם פכ"ד ה"ו] בעורות למושב כ' חילוק זה. ואפשר דס"ל דרק במושב לא סגי ביחיד מדאומרים לו עמוד ונמ"ל. ועי' לקמן פכ"ב מ"ט ופכ"ז מ"ה. ומיהו נ"ל דעכ"פ בדינר שא"א שתתלנו בצוארה אם לא תנקבו. וכ"כ בכל כלי מתכות שחסר בו מלאכה. גם רמב"ם מודה דאמק"ט ביחוד לחוד. דלא עדיף מגולמי כ"מ]: