יכין כלים יב:נד

מסמר הגרע י"א שהוא לאנצעטטע שהרופא מקיז בו. ופותח עמו בועות. ולא ידענא א"כ מה קמ"ל דמק"ט. ואי לאשמעינן דמשום שהוא כלי מלאכה לאומן. לא מחשב כאין לו שם בפ"ע. הרי גם הא כבר שמעינן בדלת ועקרב במשנה ג'. ואטו תנא כי רוכלא לחשיב וליזיל. ולפיכך נראה טפי כי"א שהוא מסמר שקבוע בהסדן של נפח. לחתוך עליו ברזל שנתלבן באש. א"כ קמ"ל טובא. דאע"ג דהסדן כבד. ואינו ניזוז ממקומו. רק לפרקים אפ"ה לא מחשב ככלי המחובר לקרקע שאמק"ט. או דנימא דהסדן מדהוא פשוטי כלי עץ אמק"ט. ובין כך או כך הו"ל המסמר כמחובר לכלי שאמק"ט. להכי קמ"ל דאין הדבר כן אלא המסמר הוא עיקר הכלי בפ"ע והסדן טפל לו. ולפ"ז שפיר נקט סמוך לו מסמר אבן השעות דדמי למסמר הסדן. אלא שזה תקוע בעץ. וזה תקוע באבן. ואפ"ה זה טמא וזה טהור: