יכין בכורות ג:ט

יאכל במומו לבעלים ואף שכותי חסיח לפי תומו שכבר ילדה. אין מסיח לפי תומו נאמן רק בדרבנן ולא בדאורייתא. ותו דהכא להשביח מקחו אומר כן. דסתם מבכרת מסתכנת בלידה. וגם אין חלבה טוב כחלב שמבהמה שכבר ילדה. והרי במסתבר דמשקר לטובתו. גם באיסור דרבנן אינו נאמן [שט"ז ש"ך סק"ב]. מיהו אם היה הישראל אומר לכותי שמקפיד וחפץ בפרה שהיא ילדה ביותר. והשיב לו העכומ"ז שהיא בת ג' וד' שנים. נאמן. ולא משום מסיח לפי תימו. רק במגו. מדמוכח דלא משקר. מדהיה יכול לומר שהיא בת ב' ויהיה מקחו מושבח מכל צד. שתהיה ילדה ביותר כמו שחפץ הישראל. וגם לא תסתכן עוד בלידה מדכבר ילדה. אלא ש"מ דקושטא קאמר. ומהימן בכה"ג אפילו באיסור דאורייתא [רט"ז שם סק"ד]: