יכין עבודה זרה א:ה

ולפרוע מהן דבכולן שייך צד טובה לעכו"ם. וא"כ משום דכל תוך ג' ימים מכין צרכי הקרבה, יכין להקריב ולהודות לע"ז גם על טובה זאת ביום אידו ויעבור ישראל על לא ישמע על פיך. אבל משום לפני עור לא עבר ישראל, מדאפשר בלא"ה לעכו"ם להקריב ולהודות לע"ז כמו שירצה. מיהו באין לו לישראל משכון או שטר, מותר להשתלם ממנו אפילו ביום אידו, דהו"ל כמציל מידו. [ואף דעכ"פ אזיל ומודה, בחנם עושה כן, דהו"ל כמודה לע"ז על נזק שלו, דהרי מדאין לו משכון או שטר היה יכול להפקיע הלואתו לגמרי, ולא ישראל קגריס דאזיל ומודה. כך נ"ל כוונת הש"ס [ד"ו ב'] במ"ש דהו"ל כמציל מידו]. וקיי"ל דבח"ל אפילו בחגאות עצמן מותרין כל הנהו, מדאינן עובדי ע"ז [י"ד ססי' קמ"ח]: