יכין ערכין ט:נה

ולא מגרש שדה דזה אסור שלא לנוול חזותה של עיר [ובש"ס ב"ב דכ"ד ב', גרסינן דלר"א עושין שדה מגרש ומגרש שדה. ובילקוט סוף פרשת בהר הביא ב' הגירסות. ובש"ך (ח"מ קנ"ה סקי"ב) הגיה במשנתינו דצ"ל בשניהן עושין, כפי הגירסא דנקט בש"ס ב"ב הנ"ל. וכן משמע מרמב"ם (פי"ג משמיטה), שלא הזכיר כלל ערי ישראל]: