יעב"ץ על סדר עולם רבה יז:ב

א] ארבעים, צ"ל חמש, ומ"ש רד"ק בשם ס"ע ד' חדשים, ג"כ שבוש המעתיקים הוא:

ב] ולא נראה, לכל אדם כי אם ליחידי סגולה וכי הראות אשרי הזוכים, וכשיבוא מלך המשיח אליהו בא לפניו לבשר ביאתו, גלוי לכל אדם:

ג] והלא הוא, ר"ל יהורם בן אחאב:

ד] בחזרתן, דע שבפרש"י מלכים, כתוב בשם ס"ע שיהושפט המליך בנו בחייו שתי שנים, לפני מותו, ואנכי לא מצאתי זה בס"ע שבידינו כאשר אתה רואה כאן, שאין מזה שום זכר ורמז, ונראה שהיא כשגגה שיוצא מלפני השליט, כי היה סבור, שבס"ע כשאמר כאן בחזרתן המליכו את יהורם, שהוצרך לכך כדי ליישב הכתוב ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט, ויושפט לא מת עד שנת ז' או ח' ליהורם, שמלך בשנת י"ח או י"ט ליהושפט, ויהושפט מלך כ"ה שנים, אבל לענ"ד לא זו הדרך שהלך בה ב"ע, וטרם אודיעך שגם הרד"ק העיד כזאת בשם ס"ע (ונראה שנמשך אחר פירש"י בזה), והשיג עליו מחמת שתי קושיות, אחת מדס"ע עצמו שאמר שנגזרה גזרה על יהושפט שיהרג ברמות גלעד, ומפני שזעק תלה לו ז' שנים, וז' שנים שלמו בשנת חמש ליורם בן אחאב, לפי שאחזיהו מלך ב' שנים, א"כ עם שתי שנים שחי אחר שהמליך את בנו, הרי הן תשע שנים, וזו הקושיא בטלתי בשתי דרכים, א' לפרד"ק עצמו בשנת י"ז ליהושפט, שנמנית לאחאב ולאחזיה ויורם בניו (אע"פ שדבריו שם קשי הבנה, עיין מ"ש שם עליו), עכ"פ ודאי לא מלך אחזיהו רק שנה שלמה אחת, וחמש דיהורם ג"כ מקוטעות קחשיב קרא, וזה מספיק להסיר תלונת קושיתו הראשונה לד"ע, אך לדס"ע אין אנו צריכין לכך, לפי שלא אמר מעלם שמלך יורם בן יהושפט שתי שנים בחיי אביו, גם הקושיא האחרונה שהקשה רד"ק על הס"ע שאמר בכאן בחזרתן כו', קסבר דאמלחמה דדברי הימים קאי בס"ע, ואי הכי ודאי קשיא טובא, דהא ההיא בימי אחזיהו הוה מעשה, והיה יותר משש שנים לפני מות יהושפט, איבכא מתריצנא לה נמי שפיר, דהרי מלחמות הוו בחדא גוונא, אחת נזכרה בספר מלכים בימי יורם ואחת בימי אחזיה שנזכרה בדברי הימים, ושתיהן שוות באותן אומות שהיתה באחת, היתה השנית, וספרי הקודש פעם יקצרו ופעם יאריכו, מה שסתם האחד, מפרש השני, עיין בספר אם למקרא ולמסורת, כי לא אוכל להאריך בכאן, א"כ נסתלקה גם קושיא זאת השנית, והשיבותי כל תלונות רד"ק מעל ס"ע לגמרי, אמנם אין דעת בס"ע שהמליך יהושפט את בנו בחייו שתי שנים, אלא בשנת מותו ממש, וקרא קדייק, דכתיב ויתן להם אביהם מתנות וגו' ואת הממלכה נתן ליהורם, משמע בעודנו חי, ועפ"ז כל החשבונות מכוונים ועולים יפה, ויובנו היטב שני כתובים חמורים סותרים זה את זה, כתוב אחד אומר ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט, הם שבע משנגזרה גזרה שכן אחזיהו מלך שנתים, נמצאת חמש של יהורם בן אחאב היא שנת מות יהושפט ודאי, וכתוב אחר אומר וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט, לפי שמנה הכתוב הזה ליהורם בן יהושפט משמת אחאב ונגזר על יהושפט שימות מיד, לולי זעקת תפלתו שנתנה לו ארכא בחיין ז' שנים, מ"מ רמזה הכתוב שאבד מלכותו בעת ההיא ועלתה לבנו, וכשאתה מונה שתים של אחזיהו, נמצא מלך יורם בן אחאב בשנת שתים ליורם בן יהושפט, ומה שחושב הכתוב דלעיל חמש ליהורם ויהושפט, כתבתי בספר הנ"ל שיראה לי שיהושפט נתמנה אפוטרופוס על יהורם בן אחאב שהיה אז קטן, והיתה לו עמו ממשלה על מלכות ישראל, לפיכך מנה לו עם יורם בן אחאב בשוה, ונתבאר הכל על נכון ע"פ דס"ע הברורה ומקובלת ומפשטת כל הקמטים:

ה] ובמקום אחר, רד"ק הקשה עצמו לדעת אחרת בענין זה ודבריו בטלים וכלים מאליהם, כמ"ש בס"ד בספר אם לבינה הנ"ל: