סידור ספרד לימות החול, הדלקת נרות חנוכה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה

אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו

וְצִוָּֽנוּ

לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה

אֱלֹהֵינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם

שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ

בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּ֒מַן הַזֶּה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה

אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָנוּ

וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּ֒מַן הַזֶּה:

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת

וְעַל הַתְּ֒שׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת.

שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ

בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּ֒מַן הַזֶּה.

עַל יְדֵי כֹּהֲנֶֽיךָ הַקְּ֒דוֹשִׁים.

וְכָל מִצְוַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹֽדֶשׁ הֵם.

וְאֵין לָֽנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.

אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד.

כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל

לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל

עַל נִסֶּֽיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶֽךָ

וְעַל נִפְלְ֒אוֹתֶֽיךָ:

מעוז צור

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי

לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּֽחַ.

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי

וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּֽחַ.

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּֽחַ

מִצָּר הַמְ֒נַבֵּֽחַ.

אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר

חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּֽחַ:

רָעוֹת שָׂבְ֒עָה נַפְשִׁי

בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה.

חַיַּי מֵ֒רְרוּ בְּקוּשִׁי

בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה.

וּבְיָדוֹ הַגְּ֒דוֹלָה

הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה.

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ

יָרְדוּ כְּאֶֽבֶן בִּמְצוּלָה:

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַֽנִי

וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַֽטְתִּי.

וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַֽנִי.

כִּי זָרִים עָבַֽדְתִּי.

וְיֵין רַעַֽל מָסַֽכְתִּי.

כִּמְעַט שֶׁעָבַֽרְתִּי.

קֵץ בָּבֶל.

זְרֻבָּבֶל.

לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָֽׁעְתִּי:

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ

בִּקֵּשׁ אֲגָגִי

בֶּן הַמְּדָתָא.

וְנִהְיְ֒תָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ

וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה.

רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּֽׂאתָ.

וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִֽיתָ.

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו

עַל הָעֵץ תָּלִֽיתָ:

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי

אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי

וְטִמְּ֒אוּ כָּל הַשְּׁמָנִים.

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים

נַעֲשֶׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים.

בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְ֒עוּ

שִׁיר וּרְנָנִים:

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ

וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה.

נְקֹם נִקְמַת דַם עֲבָדֶיךָ

מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.

כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה.

וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה.

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן

וְהָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה: