גר"א על סדר עולם רבה יז:ב

בעשא כו' למלכותו, פירוש כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא, ומלך שלשה ועשרים הרי ששה ועשרים, ואלה בנו שנה אחת הרי שבעה ועשרים:

כמה היתה מחלוקת זו חמש שנה, כצ"ל:

מלכות שלמה, פירוש חמש שה מלך במחלוקת, והן מן החשבון של שתים עשרה שנה:

בתו של עמרי ליהורם בן בנו, כצ"ל, כי עתליה בת עמרי היתה אשתו של יהורם, אמו של אחזיה:

בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה (מלך) [וימלך] אחאב, פירוש כי שנה ראשונה של עמרי התחיל בשנת כ"ז לאסא, וי"א של עמרי הרי שלשים ושמנה, נשתייר עוד שלש שנים, וזהו ארבע לאחאב מלך יהושפט:

רעב גדול בשמרון הוא הרעב שהעציר אליהו טל ומטר:

שלש שנים ומלחמת בן הדד שתי שנים, כצ"ל:

ובשנה השנית לאחזיה, פירוש באותן הימים הנכנסין לשנה שניה:

עד שיבא גוג ומגוג, ואז יהיה נראה לכל אי"ה ב"ב אמן:

ועכשיו הוא כותב כו', פירוש עכשיו יושב אליהו וכותב מעשה הצדיקים כולם:

מן המלחמה, באו והמליכו את יהורם, כצ"ל, פירוש תיכף אחר זעקת יהושפט נחשב המלוכה ליהורם, כי נגזר על אביו שימות, אך לא מלך עד שנת חמש ליהורם בן אחאב, ושמונה שנים שמלך לפני אביו, דהיינו מן שעה שמת אחאב, וכולן בחיי אביו, ויותר מח' שנה לא מלך, כי מה' ליהורם עד י"ב אינה רק שמונה, ומ"ש (בשנת שתים ושלשים) [בן שלשים ושתים] שנה היה במלכו, הוא ממיתת אחאב, ורש"י פירש שארבע שנים מלך לפני אביו, וארבעה אחר מותו, וד' שנים שמלך אחר מיתת אחאב לא כתב בקרא, מפני שהיה רשע, ודוחק, דא"כ יהיה צ"ל שמשעת מיתת אחאב נחשב לו המלוכה, ובשנת ג' ליהורם מלך, ולא נתקבל עד שנת חמש ליהורם, ודוחק, ועוד דא"כ לא היו ימיו רק ארבעים שנה, ובשעת מיתתו היה ארבעים ושתים שנה משעה שנתחתן עם עמרי, ויהיה צריך לפרש שנתחתן עם עמרי קודם שנולד ב' שנים, ע"כ נראה כמו שכתבתי:

שהשיא אסא את בן בנו לבתו של עמרי, כצ"ל, פירוש שנתחתן עם עמרי בשנה שניה למחלוקת, והוא היה אז בת שתי שנים וט' של עמרי, וכ"א של אחאב, וי"א של יהורם, וא' של אחזיה בן אחאב הרי מ"ב, ובתחלת שתים עשרה של יהורם בן אחאב מלך אחזיה בן יהורם מלך יהודה: