ויוסף שאול (אלישר) ג

הקדמת המחבר בשפה רפה מדבר ישמח האיש ויגל הישר באדם אשר שם מנת חלקי עם שוחרי התורה לעבדה ולשמרה בדרישה וחקירה כי טוב סחרה כאשר היתה באמנה מימים ימימה בירושלים הבנויה קריה נאמנה בני עליה שדעתן יפה סולת נקיה בקיאים בחדרי תורה עמהם עז ותושיה חכימיא וספריא כגפן פוריה לוחמים במלחמתה של תורה. להם ורוע עם גבורה ויציבו להם ציונים ציצים ופרחים נטעי נעמנים פרים קודש הלולים וכולו מחמדים זה חלק אדם ישר יודע התעלומות ובוחן הכליות הוא יודע כי לא בי היא ואיני מאנשיה. מכיר אני מיעוט ערכי שפלותי ודלותי בדעת, ומני אזלא מילתא לא מינה ולא מקצתה, ומה מני יהלוך באמרי שפר אמר עם הספר לחבר חיבורים ולעשות לי שם כשם הגדולים הגם שאול בנביאים? ידעתי גם ידעתי רבים יהיו בבקורתי רבים ישאלו ויתמהו. ראו מה הביא לנו האי"ש אין כל חדש כי כולו תבן וקש, וגם אני מצדיק דבריהם דברי אמת וישר ישמעו הקוראים ויאזינו המקשיבים כי לא להתכבד ולהתפאר חיברתיו וטפחתיו. כי מי אנכי פחות שבערכין אשר אבוא אחרי אריות גאונים אדירים ראשונים כמלאכים עמודי התורה להקשות עליהם ולהשיב על דבריהם, וחלילה לי חלילה לחשוב כי נעלם דבר מעיניהם כי מה ידעתי והם לא ידעו בודאי ובודאי כי הכל תלוי בחומר הבנתי וקוצר השגתי לחדור ולכוין לעומק כונתם לרוב חכמתם וכל מגמתי בחיבורי זה להראות כשלונותי לחכמים והמה יבארו ויבררו הדברים, ואיני בוש לקבל האמת ממי שאמרו יהא רב או תלמיד, יגיל וישמח לבי כדרך אי"ש הישר

ובכל זאת שמח אני בחלקי. ואודה לאל אשר זיכני בעת שיבתי להפנות מעסקי שעות אחדות בכדי ללמוד בתורה כי שלי"ת מעודי לא נהניתי כ"א מזיעת אפי ויגיע כפי. ועוד עמלתי ונשאתי בעול הצבור והיחיד, ושירתתי את עדתי באמונה ובנקיון כפי, ושמרתי על רכושה זכויותיה וכבודה **(מכאן מודעה למ"ש מר גאון בס' האישים ליחורי המזרח בקורות חיי דברים שנעשו כאילו בזמן שירותי בתור נשיא העדה הספרדית, א' משפט קרקעות בהר הזיתים עם הערבים שנגמר לחובת העדה. ב' העברת המערה של רבינו עובדיה מברטנורא לידי ערבים, הדברים האלו מסולפים בהחלט, משום שמשפט הקרקעות התחיל בש' התרס"ז שעוד לא היה לי שום תפקיד בועד העדה. העברת המערה הנז' נעשתה בש' התרפ"ז בזמן היותי בחו"ל ואנשים אחרים ישבו על כסא הנשיאות, ומאד הצטערתי בחזרתי היותי בטוח שלו הייתי בירושלם הייתי פודה אותה בשוה כסף ולא הייתי נותן להתעלל בקבורתו של צדיק וגאון זה)** בודאי כי זכות אבותי הקדושים ששימשו בתור ראשי רבנים וראש"ל בפעיה"ק ירושלים הן מסטרא דנוקבא עט"ר וצנ"ת מר זקני הגאון הגדול ציס"ע קדוש יאמר לו המפורסם בנסיו כמוהר"ר רפאל מאיר פאניז"יל זצוק"ל מחבר ס' לב מרפה, והן מסטרא דדכורא עט"ר וצנ"ת מר זקני הנודע בשערים המפורסם בכל קצוי תבל רשכבה"ג הגאון הגדול כמוהר"ר יש"א ברכה זצוק"ל מחבר כמה ספרים ואחריהם שימש עט"ר וצנ"ת אבא מארי ראש הרבנים וראש"ל מו"ר כמוהר"ר (חמ"א) חיים משה אלישר זצוק"ל מחבר ספר פני חמ"א ומשה האי"ש. זכותם הגדול היא שעמדה לי להפנות מעבודתי החילונית ולקבוע עתים לתורה, ואמרתי להעלות כל הפר הערות אחדות בדרך לימודי באילו מסכתות ולחקקם בעט ברזל לאנשים כגילי כפי קט שכלי, ויה"ר שלימודי זה יעלה לעשות נחת רוח לכבוד עט"ר מר אבי המנוח ז"ל אשר סבל הרבה יסורים קשים באחרית ימיו, ופקד עלי שלא להזכירו בתוארים רק הנדכה ביסורים קשים. ולעילוי נשמת