וידבר דוד קסו

סימן מאיר וואעקנין חזק. אפתח פי בשיר ותהלה, לאדון רם המעלה, לו נאה לזמרה, כי הוא קדמון לכל גברא: מלך עליון רם ונורא, לו יאה גדולה וגבורה, צר התבל ככדורה, והכל רק באמירה: אמירות עשר מעולות, לקבל שכר כפולות, מאהבת עלת העלות, לזרע אברהם הנקרא: ימים ששה האל ברא, ויום השביעי גמרה, נכנס בו כחוט השערה, הלומדה יודעה ומכירה: רצה צורי ומושיעי, להרגיעי בשביעי, ובתורתו יהי שעשועי, ותהי בו נשמה יתרה: והודיע לעם סגולה, בשבת תלויה הגאולה, כי היא האות הגדולה, יסוד האמונה ועיקרה: והשומרו כהלכה, בתוספת קדמא וחשכא, מזלו יעלה לברכה, וינצל מכל צרה: אל עליון על כל עליונים הצל גזע האיתנים, ופדה אותם מאסונים, בזכות שבת הטהורה: עם אהובך אויביהם הדק, ושמור וחזק את בדק חברת שערי צדק, והרם דגלם במהרה: קולי לך בשיר ושבחים, יהיו כקרבן ניחוחים נא שמור אגודת אחים, ותהי ברה ומאירה: נפשי אותה בחשק, נא הצילם מכל עושק לחברת אחיעזר דמשק, והיה להם מגן ועזרה: יה אלי זכור עדת מי מנה, וקבצם בזאת השנה, ואם לא עתה עד אנה שפחה כי תירש גבירה: נועם הוד זיוך הראנו, על הר ציון מקדשנו ובן דוד הוא מלכנו, חיש החזר העטרה: חזקו זרע ישראל חכו לבנין אריאל, כי סוף יבוא הגואל, ויבנה את בית הבחירה: