אחין שקדשו | א אחים שקידשו.
אי זו | א איזו.
קידש | ד קדש.
אין 2 | ד ואין.
אי זו | א איזו.
קידש | ד קד'.
גיטין | ד גטין.
גיטין | ד גטין.
אחד | ד א'.
מהן 1 | א מהם.
השיני אסור | ד השני אסו'.
שניהן | א שניהם.
בשניה | א ד בשנייה.
ולהן | א ולהם.
לשתיהן | א את שתיהן (ב"פ).
יוציאו | ב יוציאו [שני נכרים שקדשו שתי נכריות זה אין ידו"ע יודע לאי זו קידש וזה אין יודע לאי זו קידש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין מת אחד מהן השני אסור בשתיהן מתה אחת מהן שניהן אסורין בשנייה מתו ולהן אח אחד חולץ לשתיהן שני אחין חולצין לשתיהן אם קדמו וכנסו יוציאו].
נכריים | א נוכריים ד נכרים.
שקידשו | ד שקדשו.
נכריות | א נוכריות.
לאי זו | ד לאיזו א איזו.
קידש | ד קדש.
אין | ד אינו.
לאי זו | ד לאיזו א איזו.
קידש | ד קדש.
אחד | ד א'.
מהן | א מהם.
השיני מותר | ד הב' מות'.
אחת | ד אח'.
שניהן | א שניהם ד שניה'.
מותרין | ד מותרי'.
כיצד | א כיזה צד.
אחד | ד א.
לזה | א ולזה.
והלז | ג וזה.
מיבם | א מייבם.
מיבם | א מייבם.
מצוה | ד מצו'.
ליבם | א לייבם.
להתיבם | א ד להתייבם.
מיבם | א מייבם. ג ח'.
לאי זו | א את איזו [מהן] ג איזו [מה'].