שינויי נוסחאות על סוטה ט:ה

כי"ע כיוצא בו, אמר מיכה המורשתי וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה, עד כאן אמרו כשרים שבהם. רשעים שבהם אמרו גם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו וגו', וישמע המלך יהויקים וכל גבו' והשרים את דב' ויב' המ' המיתו ויש' אוריה ויב' ויבא מצ' ויש' המ' יהויקים אנשים מצ' ויוציאו את אוריה ממצ' ויביא' אל המלך יויקים ויכהו בחרב וימת. אמרו כשם שנהרג אוריה, כך ירמיה חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אתו ביד הע' להמיתו. כל פרשה זו עירובי דברים, מה שאמ' זה לא א' זה.

אומ' | ד או'.

מיכה | פ מיכיה.

המורשתי | ד המורשתו.

היה | ד הי'.

נביא | פ ד נבא.

חזקיה | פ חזקיהו.

יהודה לאמר | ד יהו' לאמ'.

וירושלם | פ וירושלים.

עיים | ד עים.

לבהמות | פ ד לבמות.

המיתהו | פ המתהו ד המיתוהו.

חזקיהו | ד חזקי'.

יהודה (ב"פ) | ד יהוד'.

הלא | ד אלא.

ה' | ד מ'.

על | פ אל.

עליהם | ד עליהן.

עש' | ד עושים.

רעה | ד ח'.

גדו' | ד גדולה.

נפ' | ד נפשותינו.

אמרו כשרים | ד אומ' כשרי' ב אמרו [רשעים] כשרים (ונמחק המוסגר ע"י נקודות).

ויתנבא | פ וינבא.

העולם הזה | פ העיר הזאת. ד ח'.

ועל הא' הז' | ד על הארץ הזאת [ועל העיר הזאת] פ על העיר הזאת ועל הארץ הזאת.

המלך | פ ד המלך [יהויקם] ( ד יהויקים).

גבו' | ד גבוריו.

השרים | ד השער.

דבר' | ד דבריו.

המ' | פ ד המלך [המיתו].

ויירא | פ וירא.

המלך | פ ד המלך [יהויקים].

את אלנתן | ד אל נתן.

ויביאוהו | פ ויבאהו.

המלך | פ ד המלך [יהויקים].

שנ' | ד שנאמר.

אחיקם | ד אחיק'.

היתה | ד הית'.

אותו | פ אתו.

שאמ' | ד שאמר.

אמ' | ד אמר.