שינויי נוסחאות על סוטה טו:א

כי"ע משחרב בית המקדש, בטל שמיר. ר' יהודה אומ' שמיר זה ביריא הוא, וממעשה בראשית נברא, וכשנותנין אתו על גבי האבנים מתפתחות לפניו כלוחי פינקס, והברזל נבקע לפניו, ואין כל דבר יכול לעמוד לפניו. כיצד עושין לו, כורכין אתו במוכין של צמר, ונותנין אתו בתוך איטני של עופרת מלא סובין של שעורים, ובו בנה שלמה את בית המקדש, שנ' והבית בהבנותו אבן שלמה מס' נב' וג' דברי ר' יהודה. ר' נחמיה או' היה מגרר אותו, שנ' כל אלה אבנים של' כמ' גזית וג', ואו' לא נשמ' בבית בהבנותו, בבית לא נשמע, אבל מתקן מבחוץ ומכניס. א' ר' נראין דברי ר' יהודה באבני מקדש, ודברי ר' נחמיה באבני ביתו.

צופים | ד צופי'.

אמ' ר' יודה | ד א"ר יהודה.

בראשית | ד בראשי'.

כשנותנין | ד משנותנין.

[אותו] | הושלם ע"פ ד . ב ח'.

על גבי אבנים ועל גבי קורות | ד ע"ג אבני' ע"ג קורו'.

(אמ') | ד א ח'.

במוכין | ד במוכי'.

טנא | ד מני.

סובין | ד סובי'.

שנ' | ד שנאמר.

וכל | פ כל.

ר' (ב"פ) | ד רבי.

או' | ד אומר.

מגוררות | ד מגוררת.

יקרות | פ יקרת.

במדת | פ כמדות ד כמהות.

מגוררות | פ מגררות.

במגירה | פ ד במגרה.

ת"ל | ד תלמוד לומר.

אותן | ד אות'.

אמ' | ד אמר.

ר' (ב"פ) | ד רבי.

נחמיה | ד נחמי'.