שינויי נוסחאות על סוטה יג:ד

כי"ע שוב פעם אחת היו יושבין ביבנה ושמעו בת קול אומרת יש כאן אדם שראוי לרוח הקודש, אלא שאין הדור זכאי לכך, ונתנו עיניהם בשמואל הקטן, וכשמת אמרו עליו, הי עניו, הי חסיד, תלמידו של הילל. אף הוא אמ' בשעת מיתתו, שמעון וישמעאל לחרבא, וחברוהי לקטלא, ושאר עמא לביזא, ועקן סגיאין יהוון אחרי דנא. ובלשון ארמית אמרן. אף על ר' יהודה בן בבא בקשו לומר תלמידו של שמואל, אלא שנטרפה השעה

אומרת | ד אומרו'.

כאן | ד כן.

הקודש | ד הקדש.

הדור זכיי | ד הדו' ראוי [לכך].

עיניהם | ד עניהם.

או' | ד אומרי'.

הא (ב"פ) | ד אי.

אומ' בשעת | ד אמר בשע'.

וישמעאל | ד וישמע'.

לחרבא | ד לחרבה.

עמא לביזה | ד עמה לביזא.

דנא | ד דינא.

ר' | ד ח'.

שיהו אומ' | ד שיהוא אומרין.