וילקט יוסף שעד

אדם לכן מוכרח הוא בעצמו להחיות מתים ולכן החיוב על כל אדם שיהרהר בתשובה (שער המלך ח"ב פרק ו')

נח תלמיד חכם האדם מצווה ביראת הת"ח כמו ביראת ה' כי כביכול הקב"ה ברא את האדם והניחו על צד בחירתו הטובה היא אם רעה והת"ח כיון שרואה את האדם טועה מדרך הישר מדריכו ומחזירו למוטב ומתקן אותו מן העבירות שבידו נמצא דכביכול הקב"ה והת"ח שותפים באדם דהקב"ה ברא אותו והת"ח מתקן אותו ועל זה צריך ליראה ולאהבה אותו כמו בהקב"ה. (זכות הרבים דמ"ד ע"ב)

נט תשמיש ג' שמשו בתיבה ואלו הם חם וכלב ועורב כלב נקשר עורב רק בפיו חם לקה בעורו כדחז"ל בפ' חלק והטעם דלא היה ענשם בשוה וכ"א נלקה בעונש אחר הוא דבהיות שהכלב היה מזומן לעשות מצוה בפיו בצאת ישראל ממצרים דכתיב ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו והם שתקו כדי שיצאו ישראל והקב"ה שילם להם כדחז"ל בפ' בא בילקוט ולכן לא נענש הכלב כעורב לרוק בפיו בהיות עתיד לעשות מצוה בפיו והעורב לא נענש בעונש הכלב להיות קשור בהיות שהיה עתיד ומזומן לשליחות אליהו שנ' והעורבים מביאים לו לחם וכו' וכיון שהיה עתיד להיות זריז בשליחותו אינו ראוי שיענש בקישור שהוא היפך הזריזות ומה גם שמצותן ברגל להחזיק מה שהיו מביאים עם הרגלים. וגם חם בהיות אדם אינו מהכבוד להענישו ככלב וכעורב ועוד שהרשות ביד כל אדם ליכנס תחת כנפי השכינה ואם יהיה לו עונש הכלב והעורב לא היו מקבלים אותם אם ירצה