וילקט יוסף שכז

על העובד על מנת לקבל פרס שאינו תובע בפיו השכר. השוכר הוא השוכר בהמה לעשות עמה מלאכה רמז להאוחז בתורה לעשות ממנה קרדום לעשות מלאכתו עמה לא לקיבול פרס כ"א שתציל אותו מן העונש הנקרא מלאכה שנ' ויוצא ה' כלי זעמו כי מלאכה הוא לה' ואלו העובדים מיראה שהוא הדרך הממוצע הקב"ה ג"כ דגם בדרך הממוצע שפטורין מאונסים דהיינו על השגגות וחייבין בגניבה ואבידה שהוא רמז למזידים (הרב עיר גבורים פ' משפטים)

יא שביעית יציאת העבד בשביעית רמז לישראל שנמכרו לעבדים בין האומות שיצאו בזכות התורה שנ' בה חצבה עמודיה שבעה ובגואל הנקרא בז' שמות שנ' ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור וכו' ובזכות התפלה שנ' שבע ביום הללתיך ובזכות אלו יצאו לחפשי חנם (שם פ' משפטים)

יב שכר מה שמצינו בתלמוד בכמה מאמרים שכשהיו מורים לצדיקים שכר פעולתם היו מורים להם י"ג נהרי אפרסמון בא הרמז להראותם י"ג נהרות החשבון הזה לרמוז על אמונת י"ג עיקרים שמעולם לא נסתפקו באחד מהם ולא זזו מלבם לעולם ועל היותם מאפרסמון ולא ממין אחר כדבש וחלב וכיוצא על היות אפרסמון דבר רוחניי בהיות דבר שייך לרוח שאין בו דבר גשמיי כחלב ודבש שמורים על גשמיות בהיותם דברים של אכילה ולכן מורים להם אפרסמון דבר רוחניי כענין האמנה שהוא דבר שכליי ורוחניי. (מדרש האיתמרי ד"ן ע"ב)

יג שבח כל זמן שלא נתקן העו"הז כראוי אחז"ל נוח לו לאדם