וילקט יוסף רצט

מה לידידי בביתי והמה נפטרים משם למקום מנוחתם בבכיה רבא ובדאגה וציון במר תבכה וירושלים תתן קולה. לכן צריכים אנו לבא באלו הימים בקולי קולות ולהקדים בדמעות לסתום פי המקטרג ובראשון לבכות על חרבן בית מקדשינו ותפארתינו. דמעות לעשות תקונין ותכשיטין להשכינה להעלות למעלה ליום הכסא. ולפייס את האפטרופוסא רבא הוא המלאך מיכאל שהוא אפטרופוס היתומים ולהחזיקו ליתן לו כח והרשאה שיעמוד בב"ד של מעלה בעדינו ושירחיב טענותיו וידחה את הדחוי מעיקרא הוא המקטרג ויאמר בעלי חיין אינן נדחין כי אין דחוי אצל המצות ואלה המצות אשר המה עושים. ולבכות על האבידות שאבדנו המה דם נפשות נקיים ואביונים שנשפך דמם ולהתעורר את האבות להודיעם שאנו הולכים בדרכיהם כמו שהמה מדובקים בה' יתברך כן אנו דבוקים בו יתברך בקשר חיבה והמה יבקשו בעדינו חנינה שאם ח"ו לא נקדים לסתום פי המקטרג אז יחייב אותנו ח"ו בששה דברים הנז"ל (שער המלך ח"ב דרושי לחודש אב דרוש ד')

ט קוף הוא שמו של הקב"ה כי קו"ף עולה מנין מקום שהקב"ה מקומו של עולם וקו"ף מפסיק בין צד"י לרי"ש שאם יתחבר צדי לריש אז נעשה ח"ו צר אבל הקוף מפסיק בניהם וזהו צופה רשע לצדיק שהיו רוצים לחבר הריש והצדי שיהיה צר אבל ה' לא יעזבנו בידו שהקוף מפסיק בין צדי לריש וזהו אתה סתר לי מצר (שם שמואל): ולעד"ן שעפי"ז יובן פסוק יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר דהיינו יאמרו גאולי ה' שכל הגאולות