וילקט יוסף רפט

לאחר שיחטא. (מאמר מרדכי)

לו צדיק הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ויש להבין דאטו בשביל שהוא צדיק ידקדק עמו ועם הרשע לא מדקדק וכי מצינו חוטא נשכר אבל הענין הוא כך: משום דהנשמה תחלה נתונה לאדם כדמיון פשוטי כלי עץ בלי שום תיקון רק אח"ך כשמקיים האדם התורה והמצות על ידי זה מתקן הנשמה ועושאה לכלי וכשחוזר ועבר עבירה ח"ו בזה הוא מקלקל ומשבר הכלי שתיקן כבר נמצא לגבי הצדיק דאם עבר איזה עבירה מקלקל כלי מתוקן והיזקו מרובה משא"כ לגבי רשע שמעולם לא תיקן כלום ועדיין לא היה שם כלי עליו וא"כ אף אם עבר איזה עבירה אינו מקלקל רק פשוטי כלי עץ ואין הזיקו מרובה ברשע כמו גבי צדיק ולכן מדקדק עם הצדיק כחוט השערה. (צפנת פענח חדש משם נפוצות יהודה)

לז צדיק הצדיק נתפס בעון הרשע ואדרבא איפכא מסתברא דהרשע יהא נתפס בעון הצדיק הוא מפני שקי"ל ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא ס"ד אלא ודאי עשה תשובה ורשעים הם תמיד ברשעם מוסיפין חטא על פשע וא"כ החטאים שלהם תמיד הם בני יומן אבל החטאים של הצדיקים תמיד אינם בני יומן וקי"ל דהכלי שהוא בן יומו אינו בולע מכלי שאינו בן יומו אבל הכלי שאינו בן יומו הוא בולע מכלי שהוא בן יומו א"כ הצדיק נתפס בעון רשע שהוא ככלי בן יומו אבל חטאים של הצדיק אינן מצטרפין לחטאים של הרשע משום דחטאם אינם בני יומן אבל של רשעים