וילקט יוסף רפג

מן העושר וזה"ש מעשרות סייג לעושר הזכירו לשון סייג לפי שבזה הוא גודר בעדו. (הרב עיר גבורים פ' מטות)

כג צפרנים אמרו רז"ל הקוברם צדיק והוא מטעם שאוחז במדת יוסף שנקרא צדיק על שזן טובים ורעים בשני הרעב ומדת הצדיק לזון לכל וזה הקובר צפרניו בארץ נותן מזון לרשע שהוא נחש כי עפר לחמו ובפרט בענין אכילת הצפרנים שהולך אחריהם שזהו חלקו שהם קליפת האדם אשר בו נתלבש בעבורו ולכן הקוברם נקרא צדיק (מנחת אליהו ד"ל ע"א משם הרב מוהר"י טאייטאצק ז"ל)

כד צדיק נתפס בעון הדור היינו בישראל לא כן באו"הע. והוא מפני דהא דהצדיק נתפס בעון הדור הוא מטעם ערבות א"כ ישראל שהם ערבים ז"לז נוטל הערב שלהם שהוא הצדיק והם נצולים אמנם או"הע שאינן ערבים זה לזה אין צדיק שלהם נתפס בעבורם (תולעת שני ד"ה ע"ב)

כה צדיק בעת מיתת הצדיק הוא מבקש מן העומדים שם לכבוד יציאת נשמתו שיחזרו בתשובה גדולה ע"י ראייתם מיתת הצדיק וע"י תשובתם ובכיותם וטהרת העומדים שם יש תקוה גדולה לאותו נשמת הצדיק שע"י חזירתם בתשובתה הם מגרשים ממנו כל הדין וכל הקליפות בהיות שמסלקים מהם עצמם כל מיני קטרוג וכוחות טומאת עונותם ואז זכות הרבים תלויים במיתתו אבל אם הם עומדים ח"ו בקשיות ערפם ואינם חוזרים בתשובה והם בעצמם מסובבים עם כוחות טומאת עונותם אז יש לו צער גדול לצדיק ולנשמתו ולא די שיש לנשמה ולגוף