וילקט יוסף רעג

ימצא שם דברים גבוהים ורמים וצריך ליזהר בזה מאד לבלי לגמור הדין עד שישנה וישלש כי הוא סכנת נפשות והדברים עתיקים כי יש בזה ענין ספורי דברים ענינים גבוהים (ליקוטי מוהר"ן)

טו פרה עיין מה שכתבתי באות י"ב שחוה שאכלה מעץ הדעת צירף ג' פיפין לג' י"ה ולזה הסוד היתה פרה אדומה כי בהצטרף ג"פ פ' לג"פ י"ה הרי ג"פ צ"ה והם בגי' ממש פרה ולסוד זה היתה פרה לטהר זוהמת הטומאה ראשונה הנ"ל והרי גם צריך ליתן בה ג' מינים עץ ארז ואזוב ושני תולעת עם פרה הרי רפ"ח לתת כח להוציא רפ"ח נצוצות הקדושה שהטביע אד"הר בחטאו יותר מכל הקליפות שכל עיקר בריאת מעשה בראשית היה כדי לתקן רפ"ח נצוצין הנ"ל בסוד ורוח אלהים מרחפת כנודע לחכמי האמת וענין הפה שצירפו בחטאם זה היה עיקר הפגם שהפרידו יסוד מן מלכות כנודע והרי יסוד בגי' פ' ע"כ פגמו ב"פ וגרמו להעלות אותן פיפין א"ף קצ"ף שצ"ף ועי"כ גרמה מיתה לעולם וזש"ה ומוצא אני מר ממות את האשה די"ל אמאי אמר לשון מר שהרי בכל מקום שמזכיר בקרא טובה והפכה הרי רעה בא כנגדה שבמלת רע כלול כל צרה שבעולם אבל מר אין מקום לומר כלל אבל סוד הענין שחוה בחטאה הוציאה ג' פיפין מהחיצונים שהם עיקרם מות וזהו קדושת הלשון שאמר ומוצא אני מר ממות ר"ל ג' פיפין אלו שהן בגי' מר הן המוצאת ממות את האשה היינו שבאו ע"י אשה היא חוה שהביאתן לעולם (אספקלריא המאירה):